שפת אמת/פרשת החודש/תרמו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת החודש תרמו

תרמ"ו

בעזה"י בפ' תזריע ופ' החודש. בקיצור

במדרש אחור וקדם צרתני זכה נוחל ב' עולמות כו'. דכתיב וייצר דרשו חז"ל ב' יצירות בעוה"ז ובעוה"ב וכן מצאתי בתנחומא כאן בפי' כי האדם כולל כל הציור שנמצא בעולם העליון מצד הנשמה ותרי"ג מצות. וכולל ציור הנמצא בעוה"ז בגוף ורמ"ח אברים ושס"ה גידים. וכפי מה שמתקן בחי' אחור כן זוכה לבחי' הנשמה שהוא עיקר המכוון שע"ז נברא האדם. וע"ז דרשו חז"ל בשביל ישראל שנקראו ראשית שסוף מעשה במחשבה תחלה. והוא ג"כ בחי' ימי המעשה ושבת דכתיב מה גדלו מעשיך ה' בחי' ימי המעשה מאוד עמקו מחשבותיך הוא בחי' השבת שניתן רק לבנ"י. וז"ש ביני ובין בני ישראל אות הוא. שהשבת מעיד על בני ישראל כי ששת ימים עשה כו'. ומצד עשיה יש לכל הברואים אחיזה. וביום השבת שבת והוא בחי' הרצון והמחשבה ושמה לא יש דביקות רק לבני ישראל. ובנ"י זכו לזה ביציאת מצרים שבגלות היו מקודם לתקן החיצוניות בחי' אחור כנ"ל. ואח"כ כתיב החודש הזה לכם שהוא הדרך של התורה ומצות בחי' הנשמה והפנימיות כנ"ל. ובמדרש רבות עשית כו' ה"א נפלאותיך ומחשבותיך אלינו חשבונותיך כו'. הענין הוא כנ"ל. שבעשי' יש חלק לכל הברואים. והנפלאות מיוחדים רק לבנ"י כמ"ש נגד כל עמך אעשה נפלאות כו'. וזה הדרך נתברר ביציאת מצרים שהודיע הקב"ה שהוא משנה הטבע. וכתיב החודש הזה לכם שזה הדרך של הנסים תלוי בעבודת בנ"י אז זוכין להתגלות זה הדרך של הנסים כנ"ל. וכפי ביטול הטבע והגשמיות באיש הישראלי בכל אחד לפי מה שהוא. כך נפתח לו שער הנסים ונפלאות והתחדשות שינוי הטבע. ולכן בש"ק שמבטלין המלאכות שהוא מעין ביטול הטבע נפתח שער הפונה קדים כו'. אך שצריכין לתקן מקודם בחי' הגוף כנ"ל. ובאמת הכל לטובה כמ"ש ואומר כו' חושך ישופני דרשו חז"ל אני אמרתי בעוה"ב חושך ישופני ולבסוף אפילו עוה"ז שדומה ללילה אור בעדני. פי' שמה שנשתלחו בנ"י בעוה"ז ובגלות וחושך. הוא למצוא הארה גם בעוה"ז. שהלא ב' היצירות הם מהשי"ת והשי"ת מאיר לנו גם בעוה"ז ע"י התורה ומצות. והכל אמת. שבוודאי כן צריך האדם להיות בזה הפחד ואומר אך חושך כו' ואח"כ נפתח לו שערי אורה. וכמ"ש במ"א על מאמר הגמ' קרא בספרא החרש הי' לבם. שהרמז שע"י החשכות שהי' לבם חרש במצרים זכו אח"כ להתחדשות. וכ"כ החרשים שמעו. כי בנ"י שהם בגלות ומצפין לשמוע דבר ה' ונסתר מהם. יש להם להבין כי מוכן להם הארת התורה בכל אלה ההסתרות. ואדרבא ע"י שהוא עיקר חיות המיוחד להם לכן מוכרח למצוא ע"י יגיעה ועבודה. כמאמר מי חרש כמלאכי כו' וכ' אכן אתה אל מסתתר כו':

במד' בפרשת החודש הזה לכם אין לכם חידוש אחר כו' ע"ש בפסוק יעקב בחר לו שקבע להם חודש של גאולה. הענין הוא דתשרי ר"ה לשנים. ומצד הבריאה שהוא הראשית לכל הנבראים. אבל לבנ"י ניסן הוא ראש השנה שעיקר הראשית שלנו מה שנבחרנו להיות לעם ה' וחלקו. כמ"ש גדול מי שמחטיאו יותר מן ההורגו. כמו כן גדול בעינינו מה שזיכנו הבורא ית' להיות מעבדיו ושומרי מצותיו. יותר ממה שבראנו. לכן כתיב אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא כתיב אשר בראתיך כי זה עיקר תכלית הבריאה. וז"ש החודש הזה לכם שיהי' זה החידוש מיוחד לנו ביותר מחידוש ראשון שהוא הבריאה. וזה החידוש של גאולה והתגלות כבודו ית' ע"י הנפלאות וע"י התורה ומצות זה ניתן רק לבנ"י כנ"ל. ובני ישראל שזה העיקר אצלם יותר מהבריאה. להם ניסן ר"ה מיוחד. וכמו כן בפרט כל אחד כפי מה שעבודת הבורא יותר עיקר אצלו כך דינו בניסן בחסד ה' כדאיתא בזוה"ק פ' תצוה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.