שפת אמת/מנחות/קג/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמת |
במשנה שכן ציבור מביא כו' דיו ליחיד שיהי' פחות מן הציבור. קצת קשה דבציבור מנחת נסכים כליל לגבוה א"כ שפיר פחות היחיד מן הציבור דמייתי רק קומץ א' לגבוה ואולי כיון דעכ"פ מנחת נסכים א"י להביא יותר מס' בכלי א' מטעם הנ"ל. א"כ ה"ה כל מנחה:
עוד קשה הא בנדבת קיץ למזבח גם ציבור מביאין הרבה נסכים כאחד יותר מס' עשרון אפי' רבואות וזה היחיד שמתנדב למה תולין נדבתו בחובות דצבור:
שם במשנה אר"ש והלא אלו לפרים ואלו לכבשים ואין נבללין כו'. למסקנת הגמ' לקמן אפי' פרים ופרים אסור לבלול ביחד רק לרווחא דמילתא נקט דבהני אפי' דיעבד פסול בנבללו כדפירש"י. וליישב דברי הת"ק נראה כיון דאם בלל כ"א בפ"ע ונתערבו אח"כ כשרין נמצא דלפעמים מביאין כאחד עד ס"א עשרון. ונראה דנ"מ בין טעמא דת"ק לר"ש דלר"ש אם בלל כל מנחה בפ"ע יכול אח"כ להביאם בכלי א' ולת"ק לעולם א"י להביא בכלי א'. והרמב"ם פוסק כר"ש וא"י הטעם דבכ"מ הלכה כרבים. ואפשר משום דבברייתא שהביאו בגמ' האי ת"ק הוא ר"י והשיב לו ר"ש וחזר ר"י ואמר אמור אתה כו' משמע שהודה לר"ש:
ולשון הר"ב כאן דאי מערב להו פסול נראה דלאו דוקא נקט דהא אחר הבלילה כשר לדידן. רק כוונתו אי מערב לבלול את כל הס"א עשרונים ביחד ודאי לכ"ע פסול:
שם במשנה עד ס' יכולין לבלול. פי' רש"י דאתיא כמ"ד דאפי' מנחה של ס' אין לה רק לוג. וקשה לפי' זה דא"כ מנחת נסכים דלכו"ע צריך שמן כפי המנחה יוכל להתנדב אפי' ס"א בכלי א'. ולא משמע הכי. לכן עיקר הפי' דא"י לבלול שפיר עיסה גדולה כזו. [כמ"ש רש"י לעיל (י"ח:) ע"ש]. מיהו קשה לי דמה בכך דיבלול מקצתה בפ"ע ואח"כ יערבם. וחתני מ' יעקב מאיר נ"י רצה לומר דכשנבללה בכלי בפ"ע שוב א"י לעשותו מנחה אחת דנתחייבה כל עיסה לקמוץ ממנה בפ"ע. ולדעתי אין זה מוכרח כיון דדעתו, הי' לערבם אח"כ לעשותם אחת. ויותר י"ל דנהי דיכול לבלול בב' כלים ולערבם. מ"מ כל שאינו ראוי לבללם כאחת מעכבת דמנחה בלולה משמע שבלולה כאחת וצריך להיות ראוי לכך עכ"פ ואז יוכל לבלול בפ"ע ולערבם אח"כ. משא"כ בס"א דאינו ראוי:
שם בגמ' אמר להם הרי הוא אומר כל מנחה בלולה כו'. למאי דמסיק הגמ' משום דראוי לבילה בעינן א"כ כיון דמפיק לי' ר"ש מקרא משמע דלאו מילתא דסברא היא האי כללא דר"ש. ובכל מקום בש"ס משמע דכללא היא גבי ביכורים דאע"ג דקריאה לא מעכב ראוי בעינן. א"כ למה לר"ש האי קרא הו"ל למימר הרי אמור בלולה בשמן וזה אינו ראוי לבלול. ואפשר דמהאי קרא ילפינן לכל מקום דצריך להיות ראוי עכ"פ:
שם בגמ' כל מנחה בלולה בשמן וחרבה כו'. תיבת וחרבה מיותר. ואפשר לפרש דהכי דריש ר"ש דתוכל להיות חרבה במקצת דהיינו לא בלל כשר רק שתהי' ראוי לבילה כדמסיק הגמ'. וז"ש בלולה בשמן וחרבה. ולפי הדרש מיירי קרא במנחה אחת שהיא בלולה וחרבה כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |