שפת אמת/כריתות/יד/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמתכתר ישועה |
בתוס' ד"ה פקע פיגולו כו' וקשה דא"כ פקע פיגולו כו'. ואפשר ליישב ע"ד פלפול דיש להבין מ"ט דעולא דפקע פיגולו דנעשה לחמו של מזבח. דזה מספיק לענין דלא ירד אבל למה לא יתחייב האוכלה משום פיגול. לכן י"ל דהא במתיר עצמו פטור משום פיגול כדתנן הקומץ והלבונה כו'. א"כ הא דבחלב חייב משום פיגול אע"ג דמתיר נמי הבשר לאכילה רק משום דאינו מתיר גמור דכשנטמא או נאבד החלב רשאין לאכול הבשר לא חשיב מתיר [וכמ"ש התוס' בזבחים (מ"ג.) ד"ה והלבונה]. אבל כשכבר קרבו על המזבח י"ל דחשיב נמי מתיר. כיון שלא נאבד והקטירו והקטרה זו מתיר הבשר חשוב מתיר ולהכי פטור האוכלו. וא"כ א"ש תי' רש"י דהוצרך למעט קומץ מטעם דמתיר הוא. דאי ה"א דעל מתיר נמי חייב רק משום דלא קרב המתיר א"כ במשלה בו האור היה חייב דלא הוי ס"ל דעולא כלל [לפטור האוכל] כנ"ל. [ומיושב בזה קושית הצ"ק ופמ"א שם בזבחים דהיכי מחייב הכא משום נותר הא גם איסור נותר נפקע ולהנ"ל דפטור האוכל הוא משום דהוי מתיר. א"כ בנותר דחייב גם על המתיר גם כאן חייב]:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |