שפת אמת/חנוכה/תרסד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png חנוכה TriangleArrow-Left.png תרסד

תרס"ד
[עריכה]

ב"ה

איתא בגמרא עדות הוא לישראל ששכינה שורה בישראל בנר מערבי שממנה מתחיל ובה היה מסיים. זה העדות שגילוי שכינה בעולם הוא רק ע"י הכנת בני ישראל שהם פנימיות הבריאה. ובאמת זה העדות הוא גם בגלות כמ"ש משכן העדות שנתמשכן בית המקדש בשני חרבנות בשביל עונות בנ"י. זה עצמו העדות גם עתה שכשאין בני ישראל מתוקנים כראוי א"א להיות גילוי שכינה בעולם. וכאשר מתוקנים נפשות בני ישראל נבנה המשכן והמקדש והאיר לכל העולם. וגם זה אמת כשנבנה ביהמ"ק בזה מתחזק נפשות בנ"י. שהמקדש ובנ"י עדים זה על זה. ולכן קורין בחנוכה פרשת הנשיאים דכתיב ויהי ביום כלות משה להקים כו' ויקריבו נשיאי ישראל כשנגמר כל הקמת המשכן כמו כן נתרוממו נשיאי בני ישראל וכוונו לדעת עליון. כמ"ש במדרש קח מאתם מאתם היה. פירוש קח הוא תורה כמ"ש לקח טוב נתתי. והם תיקנו סדר והוראת שעה מה שלא נתגלה למרע"ה. כמ"ש שם במדרש שחשש משה רע"ה שנסתלקה ממנו הנבואה ע"ש. ובאמת בנס דחנוכה נשאר קצת זכר מבית המקדש לזמן הגלות האחרון כמ"ש דורש אין לה דבעיא דרישה. וצריך האדם לזכור בימים הללו כי בנין ביהמ"ק תלוי בתיקון נפשות בני ישראל. ביהמ"ק הוא שורש כל העולם שקדם לכל הבריאה כמ"ש מרום מראשון מקום מקדשינו. וכמו כן בנ"י עלו במחשבה קודם הבריאה. וזה עצמו הרמז ממנה מתחיל ובה היה מסיים. שבנ"י הם הראשונים ואחרונים לכל הבריאה והם קיום כל הבריאה. והוא בחי' הש"ק שבו נגמר הבריאה. וסוף מעשה במחשבה תחלה. וכל אלה בחי' אור הגנוז שמאיר מסוף העולם ועד סופו שהוא קודם לכל הבריאה וסוף כל הבריאה. ומעין זה באדם עצמו בחי' ברית מילה שהוא שורש כל האדם. ממנה מתחיל ובה מסיים שהוא מושך הארה מן המוח לעשות תולדות בעולם וכל הציור בגוף הוא רמז אל הפנימיות:

וחנוכה מהימים שהיחיד גומר בהן את ההלל. כי הלל יש בו מכל הזמנים. עבר והוה ועתיד. ולכן אין יכולין לומר ההלל בכל עת. ואיתא האומר הלל בכל יום ה"ז מחרף ומגדף. והטעם כי הזמן והטבע מכחיש דבריו. אבל כשנפתח הארה מלמעלה מן הזמן. יש הלל. ובחנוכה שנעשה בו נסים ונס הוא פתיחת שער מלמעלה. לכן רמזו המצוה על הפתח. ופרסומי ניסא הוא דבר גדול. כי הנס מעולם הנסתר. רק הקב"ה עשה זכר לנפלאותיו גם בעוה"ז. וזה תליא במעשה האדם לפרסם הנס ולגלות אור הנס גם בעוה"ז. כמ"ש נתת כו' נס להתנוסס. וכל איש ישראל שמתפעל נפשו בחנוכה ע"י הנס ומתעורר לעבודת השי"ת ומשתוקק לבנין ביהמ"ק. הרי זה מפרסם הנס. ובאמת עיקר הישועה הי' באיבוד הרשעים היונים וגזירותיהם. רק הקב"ה עשה נס בנרות שישאר זכר מזו הישועה ובני בינה הבינו זאת וקבעו המצוה לדורות:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.