שפת אמת/חנוכה/תרנט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png חנוכה TriangleArrow-Left.png תרנט

תרנ"ט
[עריכה]

ב"ה

להדליק נר חנוכה. ולא אמרו נר בחנוכה. רק שזה הנר חנוכה צריך איש ישראל להדליק. וכן נר שבת. הנרות הם למעלה ואותנו צוה להדליקם שבמעשה האדם למטה מאירין הנרות למעלה. ואיתא בשם האריז"ל להדליק נר חנוכה הוא שם קדוש נח"ל נוצר חסד לאלפים. וכ' נפשנו חכתה לה' ר"ת שם הנ"ל. שע"י הבטחון שהי' לבנ"י באותן דורות השפלים שהיו ימי חושך. ע"י הבטחון והקווי אל ה' הוציאו מכח אל הפועל אותו השם והנחל. כי יש שמות למעלה שמיוחדים שבנ"י יוציאו אותם מכח אל הפועל. וכ"כ קוה קויתי ה' כו' ויעלני כו' מטיט היון כו' ויתן בפי שיר חדש כו' יראו רבים וייראו ויבטחו בה'. שמצוה לראות נר חנוכה ובזה מתחזקים לבטוח בה' אפילו בימי החושך ואפילה. וכן אמר מו"ז ז"ל רמז על חנוכה ס"ת הפסוק נכון לבו בטוח בה' סמוך:

מזוזה בימין ונ"ח בשמאל. כי הרשעים עמדו להשכיחם תורתך. ומזוזה הוא להזכיר לאדם תורת ה' ומצותיו. וכ' נר לרגלי דבריך. וכן איתא שתכלה רגל מן השוק. ופי' מו"ז ז"ל שהוא לבטל הרגילות והטבעיות. כי רגלים הם דרגין תחתונים לכן הם משוקעים ביותר בטבע והרגל וזה גורם שכחה. וכלל הדברים כמ"ש ויגע בכף ירכו. והוא בחי' גיד הנשה דמנשיא פולחנא דמארי'. ומזוזה בימין כמ"ש נצח ישראל לא ישקר. לכן הוא בקביעות לעולם. אבל השמאל עוד לא נתקן רק בימי חנוכה נתקן גם השמאל. ואיתא רמז טבוח טבח והכן אותיות חנוכה. ובגמ' איתא והכן טול גיד הנשה בפניהם. והכל ענין אחד כי ענין הכנה הוא הזריזות. היכון לקראת אלקיך ישראל. היפוך השכחה שלא לעשות המצוה כפי הרגילות רק בהתחדשות התלהבות בכל עת בזריזות:

בחנוכה גומרין את ההלל. כי באמת עיקר ההלל הוא בביהמ"ק כדכתיב פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה. לכן ברגלים שעלו בנ"י להיראות בביהמ"ק הי' העיקר ההלל כי ההלל הוא בשמים. וזה הלשון גומרין את ההלל כי התחתונים גומרין את ההלל ואין המצוה נקראת רק על מי שגומרה. הגם כי עיקר ההלל למעלה אבל סיום ההלל למטה. אבל בחנוכה המצוה מבחוץ כי יורד הארה בימים האלה גם מבחוץ לכן גומרין את ההלל אפילו מבחוץ. והוא שלא בהדרגה כי המה ימי נסים. ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. טוב הוא אור הגנוז כדכתיב וירא כו' האור כי טוב. וזה האור א"י להתגלות תמיד. רק ביו"ט מתגלה לבנ"י הארה מזה. לכן הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו שהתגלות חסד הטוב מתפשט לעולם. ובנ"י מעידין ע"ז שיש להם הרגשה בזה הטוב כמ"ש יאמר נא ישראל יאמרו נא בית אהרן כי הם מעידין על זה. כמו כן תקנו בימים האלה להיות הרגשה והארה מטוב הגנוז:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.