שפת אמת/חנוכה/תרמו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת חנוכה תרמו

תרמ"ו

ב"ה

איתא לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. דכתיב פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה. כי לא בכל עת יכולין להודות ולהלל. רק יש עתים שנפתחים השערים בלבות בנ"א. ובאמת שערי צדק בביהמ"ק היה מתקיים כפשוטו וכפי מה שנמצא שערים ופתחים בנפשות בני ישראל כן נפתח להם שערי צדק בשמים ובביהמ"ק. כ' פתחו לי שערי כו' וכ' פתחי לי אחותי כו'. דרשו חז"ל פתחו לי כחודה של מחט כו' ואפתח לכם כפתחו של היכל ואולם. ולא יתכן שיהיה כוונת חז"ל רק על גובהן של פתחי היכל. רק שבאמת יכולין לפתוח שערים בשמים כמו שהיו נפתחים שערי צדק בזמן המקדש. והכל תלוי ע"י פתיחת חודה של מחט בלב האדם. ובימים האלו נתקיים בפועל שהיו אז בני ישראל שפלים כמו שרמזו בדקו ולא מצאו רק פך כו' שהי' מונח בחותמו של כ"ג. פי' מו"ז ז"ל על נקודה פנימיות שהקב"ה מגין עלי' שע"ז מברכין מגן אברהם וזהו חותמו של כה"ג שאברהם נקרא אדם הגדול בענקים ואתה כהן לעולם כו'. נמצא שהיה פתיחת חודה של מחט בלבד ואח"כ נפתח להם שערי ביהמ"ק ע"י זה המעט. ולכן גם עתה בימים הללו יכולין לזכות לפתיחת שערים לכן המצוה על הפתח:

וב' החילוקים הלל והודאה נראה כי הם בחי' צדיק ובעל תשובה. כי בודאי היו אנשים צדיקים שסבלו הגזירות קשות מהרשעים היונים. והמה שמחו מאוד בישועה זו. אבל האנשים שלא היו יכולין לגבור בנסיונות כאלו ונשכח מהם דרך הטוב. מ"מ אח"כ כשנתבטלו הרשעים ונתרומם קרן צדיקים שוב נתקבלו כולם בתשובה לפני הש"י. ולכן לשנה אחרת קבעום כשהיה הישועה לכללות בני ישראל כי בשעת הישועה הי' רק להמובחרים. ויו"ט קבוע לדורות לא שייך רק כשהוא לכל פרטי בנ"י גם הבינונים והפשוטים. ולכן יש חילוקים במצוה זו מהדרין ומהדרין מן המהדרין להראות כי הימים אלו מאירים לכל מינים הנמצאים בבני ישראל. ומצוה להניחה מבחוץ פי' רבותינו ז"ל כי אפי' האנשים אשר המה מבחוץ יכול להיות להם עלי' ע"י נרות חנוכה. ואם הי' דר בעלי' היינו הצדיקים מניחו בחלון סמוכה לרה"ר שיאיר גם לאנשים פחותי הערך ע"י מצות נר חנוכה:

אמרו חז"ל הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה ולא עבדי יון. היינו שיש ליתן שבח על שניהם על שיצאנו משיעבוד עבדות בשר ודם ועל אשר נכנסנו בכלל עבדי ה' וזהו בהלל והודאה. הודאה על החירות והלל על העבדות. וזהו עיקר השמחה כדכ' הללו עבדי ה' כי מי שעובד השי"ת באמת מתמלא שמחה וחדוה. וכל תכלית היציאה משעבוד מלכיות הוא רק כדי להיות עבדי ה'. ואיתא בספרים בפסוק אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי. כאשר פתחת למוסרי מיד נעשיתי עבדך כו'. ובאמת עבדך בן אמתך הוא בתולדה שבעצם נפשות בני ישראל להיות עבדי ה' אך השעבוד מלכיות מעכב לכן כשנעשין בני חורין מתברר כי אני עבדך כו'. וז"ש לא לנו ה' כו' כי הבקשה להוציאנו משעבוד מלכיות אינו כדי להיות בני חורין לנו לעצמינו רק כדי לקבל עבדות ה'. ואמר עוד פעם ב' לא לנו שבגוף עבדות ה' ג"כ לא לנו רק לשמו ית' בלבד וזה מדריגה עליונה ביותר להיות העבודה רק לשמו ית':

בחנוכה קורין בנשיאים. דאיתא כי ג' רגלים הם בזכות ג' אבות. ומול י"ב שבטים הי' צריך להיות י"ב חדשים יו"ט רק בשביל החטא של העגל לא הי' ולעתיד יהיו ימים טובים כמ"ש בטור או"ח ה' ר"ח. וחנוכה הוא חינוך ורמז לאלה היו"ט שלעתיד. ורמז לזה דהזכרת ראש חודש וחנוכה ופורים בג' אחרונות שבתפלה. והוא כח השבטים. וכבר כ' בשם מו"ז ז"ל כי הלל והודאה בחינת יוסף ויהודה. דכתיב מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה כי שם י"ה ביהודה בחי' מן המצר. במרחב הוא ביוסף עדות ביהוסף שמו. והם מר"ח ועד חמשה עשר בו. ובחי' יהודה מט"ו עד סוף החודש רמז לדבר במלכי בית דוד עד צדקיהו ימי ירידה שבלבנה. ואנא ה' הושיעה נא היא בבחי' זו כי משיח בן דוד יושיענו. ואח"כ הצליחה נא בחי' יוסף איש מצליח והוא בימי עלי' דר"ח. וזהו במרחב יה בחי' מוסף דר"ח. ואנחנו מבקשים מקודם. הישועה מתערובות שבין האומות ובירור הפסולת כמ"ש הושיענו וקבצנו כו' ואח"כ להשתבח בתהלתך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.