שפת אמת/חנוכה/תרלו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת חנוכה תרלו

תרל"ו

ב"ה

(ליל א)

הנס דחנוכה היה בהצלת הגוף. ונס דנרות בקדושה. ובחרו חכמים בזה יותר לכן תקנו להלל להודות לא משתה ושמחה. דהכלל כשיש עת רצון וימי נסים יכולין המקבלים לקבל ההארה בלב להיות קבוע הנס לדורות. לכן על ידי שבחרו בני ישראל אז בזה פעלו להיות הנס קבוע לעולם בהארת הקדושה בנפש ישראל כנ"ל. לכן ע"ז עצמו אנו משבחין שהשי"ת עזר להם בעבורנו וז"ש ועל כולם אנחנו מודים כו' כמ"ש במ"א:

שם חנוכה. כי כל נס מביא התעוררות מחדש לעבודת הבורא וכן היה נוהג תמיד שהשי"ת עשה נסים לאבותינו להוסיף להם כח וכשכבר פעלו רצונו ית' בזה הנס פי' שנתקרבו אליו כי כן הי' רצונו בזה. אז עשה להם שוב נסים אחרים וכן לעולם. ואנחנו בעוה"ר לא היה לנו נסים מנס דחנוכה לכן עדיין צריכין לקחת התחדשות מזה הנס ואם יעזור לנו השם ית' שנתעורר בטוב בזה הנס אז יחזור לעשות לנו נסים ויגאלנו במהרה. וזה ראיה שעדיין לא עשינו בזה ההארה כפי רצונו ית' לכן נקרא חנוכה שזה ההתחדשות יש עוד אתנו:

כתיב נתת ליראיך נס להתנוסס. כי כפי מה שעושה הקב"ה לנו נסים כמו כן צריכין אנחנו לעבוד לפניו יותר מכח הטבע. כי הארת הנס שנעשה לאדם הוא מוסיף כח בו למעלה מהטבע ומגביה מדריגתו. וזה להתנוסס. לכן בימים אלו יש לנו להתחזק בעבודתו ית'. וכן מה שמברכין והגיענו לזמן הזה ג"כ הפי' שיש לנו נגיעה ודביקות בהארת הימים הללו ובודאי יש לכל איש ישראל שייכות להארת הנסים אף שאינו מרגיש בנפשו צריך להאמין בזה וכפי גודל האמונה והשתוקקות יכולין אח"כ להרגיש בההארה ג"כ כנ"ל:

(ליל ב)

אמו"ז ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פי' הגמרא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהן בחנוכה. דהיינו נפשות מבני ישראל אשר לא טהורים הם כי נפש ר"ת נר פתילה שמן ואלו שאין להם עלי' בשבת היינו שאור מסכסך בהם ואין נמשכין כו'. מ"מ יש עלי' להם בחנוכה עכ"ד ז"ל. כי יו"ט האלה חנוכה ופורים הם בחי' תושבע"פ כי הג' מועדות שנתן לנו הקב"ה הם תורה שבכתב שמפורשין בתורה והקב"ה נתן לנו זמני קודש אשר נתקדשו בעת הבריאה שהכל בתורה נברא. והם עדות שהקב"ה בחר בישראל ויש לו התקרבות אליהם שהרי מסר לנו מעדות שלו וזהו שם מועד מלשון עדות כמ"ש במ"א. וחנוכה ופורים הם מועדות שזכו להם בנ"י במעשיהן נקרא תורה שבע"פ והם עדות שהם בוחרים בהקב"ה ומיוחדים אליו ושמעשיהן מעוררין אותו ית' שהרי חידשו במעשיהם זמנים מקודשים. וע"י שאלה המועדות זכו בנ"י להם במעשיהם לכן יוכל למצוא בהם כל נפש ישראל תקונו כי יש לכל בני ישראל דביקות ושייכות להם כנ"ל:

ואיתא בס' קדושת לוי על קושית ב"י שבלילה הראשונה לא הי' נס ותירץ שהנס דניצוח מלחמה זה הנס דליל א' ע"ש. ובאמת נראה שעיקר היו"ט על ניצוח מלכות יון הרשעה כמ"ש בעל הנסים. ויראה שע"י שעשה לנו הקב"ה הנס דנרות לכן קבעוהו לדורות. פי' עפ"י מ"ש מקודם כי הם מועדות של בני ישראל. ומועדי ה' צריכין בנ"י לקבל ברצון ושמתה. ומועדי בני ישראל מקוין שהקב"ה יקבלם ברצון ושמחה. והראה לאבותינו שמקבל מהם היו"ט לכן קבעוהו לדורות. וגם אמת מה שאמרנו שהם מועדי בני ישראל היינו שהם עוררו עיקר הנקודה. אבל הסדר ניתן להם משמים זה שיהי' נמשך היו"ט ח' ימים. וז"ש בני בינה ימי שמונה קבעו כו' שהבינו שבזה הנס מרמז להם הקב"ה שיהי' הארת זה המועד נמשך ח' ימים כנ"ל:

(ליל ה)

לשנה אחרת קבעום ועשאום י"ט בהלל והודאה. דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס היינו הצלה מאומה הרשעה. וגם להלל לפניו על כל המעשה כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא הי' מסבב להצטרך לעשיות הנס רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בנ"י. ובעת שנעשה להם הנס שהי' עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כ"כ ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה. ואח"כ לשנה אחרת הבינו כ"ז שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס וקבעוהו בהלל והודאה כי הודאה בעת צרה. והלל בעת הרווח. לכן בנוסח על הנסים מספרין כ"ז כשעמדה כו' להשכיחם כו' פי' שמשבחין על כל הכח וממשלה שנתן להם הקב"ה בכדי שיגמור הדבר לטובתינו. וכן יש ללמוד זה כל פרט איש ישראל שבא בעת צרה ונושע ממנו צריך לתת הודאה על ההצלה. והלל ושבח על כל המעשה. והנה בני ישראל היו מוכרחין לתקן זאת המלחמה עם מלכות יון והביא הקב"ה המלחמה בעת שהי' בבנ"י צדיקים טהורים שיוכל לעשות בימיהם נסים וזהו שמברכין שעשה נסים לאבותינו כי אם הי' ח"ו בימינו לא היה לנו כח לגבור נגדם והקדים הקב"ה המלחמה הכל לטובתינו כנ"ל:

(ליל ו)

מהר"ל ז"ל כתב איך רצו להשכיח התורה מבני ישראל. מצד שיש להם קצת אחיזה במה שהתורה נכתבת בלשון יונית יפת אלקים ליפת כו' ע"ש. הייינו שיש נקודה במלכות יון אשר צריכה להתקרב אל הקדושה. והלשון כמו לבוש שהתורה מתלבשת בלשון זה. ובנ"י כאשר גברו היונים המשיכו זה הלבוש להתורה. והיונים רצו לעשות הטפל עיקר שיתדבקו בני ישראל ח"ו בלבוש הזה ולהשכיחם הפנימיות והקב"ה הצילנו מהם. ואפשר על שם זה נקרא חנוכה מלשון כינוי כמו כל שם וחניכה דאית לי'. פי' שחידשו ע"י התגברות היונים כינוי והתלבשות שיהי' התורה מתפרשת בלשון יון כנ"ל:

ענין פרסומי ניסא. כי הנס למעלה מהטבע וע"י המעשה במצות נר חנוכה ושאר התעסקות הלל והודאה. ממשיכין הארת הנס בעוה"ז ומתפשט כח הנס כי מצות התלוין במעשה הנס הן המה כח התפשטות הנס. וזה שמברכין שעשה נסים בעת הדלקה אף כי היו צריכין לברך על הימים אף שאין לו להדליק. ובגמ' משמע שאין מברכין רק המדליק או הרואה נר חנוכה. ולפי דברינו מבואר כי אין תפיסה בגוף הנס רק ע"י המצות יש לאדם קצת התדבקות בנס ויכול לברך כנ"ל:

(ליל ז' ר"ח טבת)

איתא כי היונים בקשו לבטל ג' מצות חודש שבת ומילה. וקשה מה ענין חודש שביקשו לבטל יותר מכל המצות. וגם גוף הביטול דוחק לפרש על קרבן מוסף. רק נראה הפי' על קידוש החודש שזה חרה להם אשר יהיה תלוי קדושת הזמנים בישראל כמ"ש ישראל דקדשינהו לזמנים. וז"ש בגמרא שאמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. וקשה ממ"נ קרי לי' אלקי ישראל ואיך אין לכם חלק. רק שאמונה זו רצו לבטל מבני ישראל שלא יאמינו בזה אשר הקדושה משפעת כפי מעשיהם. ואשר יש לכם חלק דייקא. שמעשיהם מעוררין בשמים זהו רצו לבטל. והקב"ה הוסיף לנו עוד על ידיהם חנוכה שהוא גם כן כדמיון החודש. ואדרבא חודש הוא זמן התחדשות רק סידור הקביעות תלוי בישראל ועתה נוסף לנו התחדשות אף בעת החושך שהוא בסוף החודש. ובאמת חודש וחנוכה הכל אחד רק ר"ח הוא ראש ההתחדשות וחנוכה סוף ההתחדשות:

בגמ' וכי לאורה צריך עדות הוא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל מה עדות זו נר מערבי כו'. קשה מה באי עולם אם האומות מאין יודעין נס נר מערבי מסתמא אין מאמינין כלל. הגם שיש לומר שכפי בירור העדות ואמונה בישראל שהשכינה שורה ביניהם ממילא נופל פחד גם לאומות ונקרא שפיר עדות לכל באי עולם. מ"מ לשון באי עולם קשה. ונראה הפי' שכל השפעות שבא משמים בא בראשונה לצדיקים ^כג) כי מצא מין את מינו ולאשר השכינה שורה בישראל ממילא כל הבא מעולם עליון לעולם הזה מכירין מקום הקדושה. וזהו העדות מהמנורה. ונקרא נר מערבי שע"י קדושת נרות אלו יש לצדיקים ^כד) התדבקות ותערובות בעולמות העליונים. והמלאכים וכל באי עולם רואין השראת הקדושה בצדיקים ^כה) כנ"ל. וזה נתעורר גם בנרות חנוכה שהוא רמז למנורה והנס ג"כ עדות כנ"ל. לכן כן נזכה שישפיע לנו הקב"ה שפע ברכה וקדושה מעולם העליון אמן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.