שפת אמת/חנוכה/תרלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת חנוכה תרלד

תרל"ד

ב"ה

(ליל א)

הט"ז כתב שהיה הנס שנשאר פך להיות שורה עליו הברכה כו'. וקשה כי נס אינו עפ"י הטבע בתורת ברכה ורוב נסים הם בלי הכנה של הטבע כלל. רק יש לומר שזה היה חיבה יתירה להיות נזדמן להם שמן עפ"י הטבע מצד הברכה ששורה על המעט שיהי' נחשב שעשו בני ישראל זה מעצמם. ובאמת הנס דחנוכה חביב מאוד והיא חיבה יתירה כי כל הנסים להצלת ישראל. אבל נס לעשות המצוה אף כי אונס רחמנא פטרי'. הוא הוראת חיבתן של ישראל שהקב"ה חפץ במעשיהם ועשה להם נס שיוכלו לקיים המצוה. וז"ש הלבוש שנתקן להלל ולהודות לא למשתה. כיון שהנס הי' לכבוד שמו ית' אף שהיה הצלה ג"כ. מ"מ זה הנס של הנרות חשוב יותר שהוא חיבה יתירה כנ"ל:

אא"ז מו"ר ז"ל הראה הלשון בקצת נוסחאות [וכן הוא בבעל העטור ע"ש] מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל ובעל הבית בטלית מצויצת באמצע כו'. ואינו מובן כי אין ציצית בלילה ואיני זוכר דבריו. אבל נראה כי ע"י מצות נר חנוכה נשאר הארה להפתח. כמו מזוזה. להיות רשימו בפתח הבית בכל השנה כנ"ל:

(ליל ב')

מצוה להניחה ע"פ ביתו מבחוץ. אא"ז מו"ר ז"ל פי' עפ"י הגמ' מי שאין בו יראת שמים אין לו מפתחות חצוניות כו'. נמצא מובן כי בחנוכה נפתח פתח של יראת שמים בכל איש ישראל ולכן קבעו מצות הנרות כי כשנפתח יראת ה' בלב האדם יכול לקבל אור התורה שהם הפנימיות. ופי' הלל והודאה נראה כי ע"י הנס דחנוכה נתקדש שם שמים כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו ועי"ז נפל פחד השי"ת על הכל. ומכש"כ שבנ"י קיבלו יראת השי"ת כראוי ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו. ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחי' הודאה. ויש לומר שזה מחלוקת שמאי והלל אי העיקר הלל או הודאה וקי"ל כב"ה כי צריך להיות רצון האדם רק שיתקדש שמו ית'. אף שמקודם צריכין לגרש הרע ולתקן עצמו מ"מ אין הכוונה להיות מתוקן רק שנוכל עי"ז לקדש שמו ית' וע"י הרצון לזה ממילא נופל פחד השי"ת ויראתו על האדם וז"ש ימים הנכנסין והיוצאין והבן. ומעלין בקודש כו'. פי' כשיש ב' ענינים בחי' התגדלות קדושת השי"ת ונצחונו. ובחי' הכנעת האדם לעזוב הרע. יש להתדבק בצד הקדושה כנ"ל:

בשם המגיד [בס' נר ישראל] מה שמדליקין עתה בפנים שמחזיקים עצמינו שפלים מאוד בגלות וגם בפנים נמצא חיצוניות ומתקיים פתח ביתו מבחוץ כנ"ל. והכלל לבקש רחמים מהשי"ת שע"י הדלקת הנרות נוכל לגרש מחשבות הרעות לפרוש מחיצוניות כנ"ל. וצריך האדם להאמין לחכמים שסמכו הרבה על נס הזה וקבעוהו לימים טובים לדורות:

(ליל ג)

חנוכה מביא התחדשות כי כל נס מביא התחדשות משורש הטבע. כי גם הטבע שורשה למעלה לכן ע"י הנס נוכל להרגיש גם בעוה"ז מזה ההתחדשות. כתיב קוה קויתי ה' כו' ויעלני מבור שאון מטיט היון כו' ויתן בפי שיר חדש כו'. נראה דקאי על חנוכה. ונראה כי כח היונים הי' מתגבר מאוד על ישראל שהיו בחושך ומוטבעים בהרגל הטבע כמ"ש להשכיחם. להביאם בבחי' שכחה והרגל הטבע היפוך ההתחדשות. וכל הד' מלכיות הם בדרך אחד ^כ) להטביע את ישראל בהבלי עולם. ולכן בכל יציאה ממלכות אחד נשאר בימים אלו פתיחות הגאולה ונקרא חנוכה ע"ש חנוך לנער כדאיתא גר כקטן שנולד. וכן בגלות כאלו עע"ז כדכ' כי גרשוני כו' מהסתפח בנחלת ה' כו'. לכן כשעשה השי"ת הנס התחילו מחדש לקבל עול מלכותו ית' בלב שלם ונשאר מזה ההתחדשות לדורות וכשמתעורר אדם עצמו בימי חנוכה יש לו סיוע מהתחדשות החנוכה כנ"ל:

ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם. לשון עושיהם אינו מובן. ויש לפרש לכל מעשי האדם כשמשתף עמה יראת ה' יש לה קיום כדאיתא בגמ' קב חומטין כו' ע"ש במס' שבת לכן כתיב יראת ה' היא אוצרו שהיא שומר כל המעשים וכל השגות של האדם שצריכין שמירה שלא יחטא על ידיהם וכדאיתא מי שיראתו קודמת לחכמתו כו' וכן פי' ראשית חכמה כו' שיהי' להאדם נחשב העיקר והראשית זו היראה וכשמשתף היראה עם החכמה יש להם קיום וז"ש לכל עושיהם [אח"כ מצאתי סיום הדברים הנ"ל ברד"ק ע"ש]:

(ליל ד)

בגמ' כי ההלל ניתקן על גאולה מגליות ^כא) הללו עבדי ה' לא עבדי פרעה כו'. דכתיב עבדי הם ולא עבדים לעבדים. ואיך יוכלו האומות למלוך על ישראל רק ע"י שמסירים מלכות שמים מבני ישראל וכפי הסרת העול מ"ש מבנ"י כמו כן יש להם ממשלה. ובאמת שליטת הד' מלכיות ברצון השי"ת היא. ואם בני ישראל יודעין זאת וזוכרין שאין המלכות שלהם ח"ו. רק ממלך ממ"ה הקב"ה. אז יכולין עי"ז לצאת לגמרי מתחת ידם. ולזאת הגאולה ממלכות אחד הוא ראי' ובירור כי השעבוד הי' רק ברצון הקב"ה וכשהגיע העת גאל אותנו לכן מביא זאת אמונה בישראל שידעו שגם מלכות האחרת ששולטת עתה. ג"כ רק ברצון השי"ת. ועי"ז בא הגאולה. ואפשר זה ענין הלל והודאה הלל שמשבחין להשי"ת על הגאולה הראשונה ומודין על גלות של עתה שהוא בעונותינו שע"י גאולה ראשונה מבינים שהוא מהשי"ת בעבור שחטאנו כנ"ל. ולזאת צריכין להתחזק בקבלת מלכותו ית' וממילא יסור מאתנו שעבוד גליות ^כב) כדאיתא המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות כנ"ל:

בעל הנסים לא נזכר נס הנרות ומשמע שהודאה על נס המלחמה ומצות הנרות על נס הנרות [וכעין זה שמעתי ממו"ז ז"ל על שאין בהלל הגדול הודיה על נתינת התורה ואמר שהודי' שייך רק על הנאת הגוף כו'] אך מלשון הגמ' נס כל יומא איכא משמע שנתקן הברכה על נס הנרות. ואפשר שמהנרות מוכח שכל הנסים נמשכו ח' ימים:

(ליל ה)

כתיב נר ה' נשמת אדם. שהאדם נברא להאיר בעוה"ז כמ"ש ככוכבים כו'. ולזאת בנ"י הדליקו המנורה וכ' במדרש כדי להעלותכם שמאירין למי שמאיר לכל העולם כו' פי' שבנ"י הם כלי לקבל הארה הבאה מהשי"ת ע"י התורה והם נר שהוא כלי לקבל האור. וז"ש עדות שהשכינה שורה כו'. וכן בימים אלו שנשאר מצוה בנרות הללו הוא רמז שבנ"י יאירו במעשיהם. והנה בימים אלו דלקו המנורה בנס במשהו שמן שהי' להם. ונקודה משהו יש בכל איש ישראל להשי"ת גם עתה. ואפשר זה ענין הלל ג"כ מלשון בהלו נרו עלי ראשי וכ"כ בפסיקתא בחנוכה הלל ע"ש שכ' אל ה' ויאר לנו כו'. ובנ"י מאירין ע"י השבח להשי"ת בכל לב כדכתיב התהללו בשם קדשו ג"כ הפי' כנ"ל:

מצות חנוכה נר איש וביתו. וקשה מה נשתנה מכל המצות ומה ענין המצוה להבית. ונר שבת שאני משום שלום בית. וגם שם המצוה רק להיות נר דולק אבל בכאן הדלקה עושה מצוה ואם הדליקה חש"ו פסול א"כ למה לא ידלק כל בר חיובא בפ"ע. וי"ל כי בהתאסף כל כחות האדם וב"ב השייכין אליו יוכל לקיים המצות בשלימות יותר. ומצות נר חנוכה מבחוץ והוא שיוכל האדם להביא במעשיו הארה במקום החושך ולזאת צריך האדם ליקח עמו כל התלוי בו. והשי"ת ברא האדם בעוה"ז כדי שיוכל להביא הארת התורה בכל מעשה גשמיי כשעושהו עפ"י התורה כראוי. ולזאת אין נכון לפרוש עצמו רק להיות הרצון לקרב הכל להשי"ת ומשבחין בני ישראל על זה שמקבלין הגלות ברצון כדי להמשיך הארה גם בחושך לקיים רצון השי"ת וכן בגלות מצרים שירדו יעקב ובניו כתיב איש וביתו באו שהכינו עצמם בקבלת מסירת נפש וכל אשר להם לרצונו ית' וכן נ"ח מבחוץ כנ"ל איש וביתו [ומהדרין נר לכל אחד הוא מדריגה גבוהה לתקן כל פרט ופרט מהתלוים בו. ואנחנו הלואי שנזכה לתקן בכלל] כנ"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.