שפת אמת/זבחים/עט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמת |
בגמ' היכי דאיכא חזותא במראה. פשוט נראה לפרש גם לענין איסור אע"ג דמין במינו בטל ברוב מדאורייתא מ"מ אם משנה המראה לא בטל כמו דלקולא הדם כשר לזרוק ואינו מתבטל ברוב מים ה"ה באיסור. מיהו רש"י פי' דדוקא במידי דשייך חזותא וא"י טעמו. והנה הרמ"א בתו"ח (כלל ע"ד) כ' להחמיר בשינוי מראה דהוי כמו עבידא לטעמא דלא בטל והיינו מדרבנן. וזה אפשר גם רש"י מודה ושלא כדת השיג המנחת יעקב שם על הרב. אבל לולי פירש"י הי' נראה דאפי' מדאורייתא באיכא חזותא לא בטל ברוב וצ"ע:
שם בגמ' מאן שמעת לי' דאמר מצות אין מבטלות הלל היא דתניא הי' כורך כו'. וקשה כיון דדריש מקרא על מצות ומרורים יאכלהו א"כ מצות התורה כן ולעולם בעלמא מצות מבטלות [וכן הקשו התוס' בפסחים קט"ו]. וי"ל דמשמע דלא אכל מצה אחרת ואי מצות מבטלות נהי דידי מרור ופסח יצא משום דגלי קרא אבל מצה דהוא ג"כ מצוה לדורות בערב תאכלו יהי' צריך לאכול כזית מצה לבד האי דעם הפסח א"ו דאין מבטלות. עוד י"ל דס"ל להגמ' דבאמת מצינו על בסמוך א"כ אם הי' אוכלם תיכף זה אחר זה הי' ג"כ מקוים על מצות ומרורים. בפרט בתוך אכילת פרס של כזית הפסח רק משום דס"ל אין מבטלות הי' כורכן ממש ביחד:
והנה מהא דאמרי' ופליגא דר"א כו' משמע קצת הכא דהלכה כהלל דאל"ה אתיא דר"ל גם כר"א דר"א אמרו רק אליבא דהלל [ובפסחים שם אי' דלא איתמר הלכתא לא כהלל ולא כרבנן ובמלחמות שם כ' דלא פליגי כלל דאי לא"ה ר"א היכי שביק רבנן ועבד כהלל ע"ש מ"ש לפרש סוגיא דהכא]:
בתוד"ה מין במינו ברובא היינו דלא כתנא דמתניתין דאית לי' רואין כו'. פי' דבריהם דהא מסיק הגמ' לעיל דלמ"ד רואין כיון דמין באינו מינו נ"ט דאורייתא ה"ה במינו רואין כאילו הי' א"מ. ובס' פ"מ שגג בכאן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |