שערי תשובה/ג/רכח
|
< הקודם · הבא > |
רכח) ועתה השתונן בכליותיך לעמוד על עיקר הדבר הזה, הנה הקדמנו כי מותר לספר בגנות החוטא על חמס אשר בכפיו אם נודע הדבר כי לא עזב דרכו, כמו הגוזל והחומס או המזיק והמציק או המלבין פנים ומבאיש ומחפיר והמספר לשון הרע ולא השיב את הגזלה ולא שלם נזקו ולא בקש פני חברו להעביר את עונו, ואמנם המטיבים דרכם דבר ידברו בראשונה את החוטא אולי יוכלו הועיל בדרך תוכחה להשיבו מדרכו הרעה, ואם מאן ימאן אז יודיעו לרבים את דרכיו ומעלליו, ועתה כאשר יחפש אדם על מעשה חברו על דבר אשר הזיד על רעהו ויספר מעשהו לבני אדם ויגלה חובת החוטא ויגנה מעשהו מטענות רבות, הנה יחשד המספר בזה ויתן אותו כמספר לשון הרע, ויאמרו אמור גם אם אמת היה הדבר היה ראוי לגלות אזן החוטא למוסר בתהלה, ועל דבר אשר לא קדם לו תוכחות יחשדנו שומעו לאמר כי לא היה אומר כל אלה בפני חברו וכי הוא מחניף לו, כענין שנאמר (הושע ד ד) אך איש אל ירב ואל יוכח איש, ונהנה לדבר באשמת העם אשר בהעוותם ישמח ובקלונם יתכבד שלא בפניהם, ודומה לבעל לשון הרע ובו דבק מן האבק, ועוד יאמרו בני אדם אין הדברים כנים ומליבו הוא בודאם, ואם לא איפוא מדוע לא גלה על עונו בפניו ראשונה והעלים ממנו, על כן אמרו רבותינו (ערכין טו:) כל דבר אשר יאמר בפני בעליו אין בו דרך לשון הרע, ר"ל כי אם הקדים לחברו תוכחת מגולה על מעשהו ולא הקשיב על דבריו אחרי כן יוכל להודיע לבני אדם אשמת האיש ורוע מוסרו ולא יחשד כי יחפוץ לתת דופי בחברו, וכן אם המספר מוחזק לרבים כי לא ישא פני איש ואל אדם לא יכנה ואת כל אשר יאמר שלא בפני חברו אותו ידבר בפניו ולא יגור מפני איש, והוחזק גם כן בתוך עמו אשר לא ידבר רק אמת, אין לחשדו בדברו על אשמת אדם לחברו שלא בפניו, וכן זכרו בדבריהם ז"ל על הענין הזה ואמרו (שם) א"ר יוסי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי, ר"ל לא אמרתי דבר על אדם שלא בפניו וכבשתי אותו בהיותי בפניו, עוד אמרו (שם טז.) כל דבר אשר יאמר בפני שלשה אין בו דרך לשון הרע, ר"ל אחרי כי ברבים היו עמו בעת אשר ספר הדברים אכן נודע הדבר לחברו והנה זה כאילו אמר הדברים בפניו.