שערי תשובה/ג/רא
|
< הקודם · הבא > |
רא) והשנית על כן נחשב המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר לפי שאומר בלבבו כי שפתיו ברשותו ומפני שאין בה מעשה וכי הוא השליט על לשונו, וגמר בדעתו כי אין לו לכלוא את רוח שפתיו מדבר העולה על רוחו, וכי האברים המה לבדם אינם ברשותו לחטוא בהם, כענין שנאמר (תהלים יב ה) שפתינו אתנו מי אדון לנו, ולא יאמר איה אלוה עושי אשר כל תנועות יצירותיו נתונות הנה לו אחת מהנה לא נעדרה כלם לעשות רצונו משועבדות, רק אין דבר וארשת שפה ברשותנו, לא כן הרשעים החוטאים בשאר עבירות כי יודעים הם כי רע ומר עזבם את השם אך נמשכים אחר תאותם ויצרם המתגבר, וצר להם על זה, ואמרו רבותינו (ערכין טו:) שקול לשון הרע כנגד שלש עבירות ואלו הן עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים, בעבודה זרה נאמר (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, בגלוי עריות נאמר (בראשית לט ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, בשפיכות דמים נאמר (שם ד יג) גדול עוני מנשוא, ואלו על לשון הרע נאמר (תהלים יב ד) יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות.