שערי תשובה/ג/קעז
< הקודם · הבא > |
קעז) החלק הרביעי הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים כדרך יושבי קרנות, ושתים רעות יש בדבר, האחת כי כל המרבה דברים מביא חטא, והשנית כי הוא בטל מדברי תורה, ויש בדבר הזה דרכי מות, כי איך לא זכר ולא שם על לבו כי בעתים ההם אשר הוא משחית יוכל להשיג הנעימות ולקנות חיי עולם אם יקבע העיתים המזומנים לתורה אשר הוא פנוי מהם ממלאכת[ו ועסקיו, אין זה כי אם בזות ליבו את המצות ואת שכר העולם הבא, ומלבד אשר אבד טובה הרבה ישא את עוונו, כי אשמת הביטול מן התורה בעת היכולת לעסוק בה אש היא עד אבדון תאכל, כאשר אמרו (סנהדרין צט.) כי דבר ה' בזה (במדבר טו לא) כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק כאשר הקדמנו לך (לעיל אות יד), ואמרו ז"ל ההולך למקום אשר אוספו שם אסיפה לשחוק זה הוא מושב לצים ועליו הוא אומר (תהילים א א) ובמושב לצים לא ישב, ונאמר אחריו (שם פסוק ב) כי אם בתורת ה' חפצו, למדת כי מושב לצים מביא לידי ביטול תורה, ואשר לא שת ליבו לעסוק בתורה בשעותיו הבטלות יתעשת לנפשו ולא יאבד ויתבודד בהן לחשוב על קיצו ולהבין לאחריתו ולחפש דרכיו לקנות מעלות הנפש ולהתקרב אל השם יתברך.
החלק החמישי המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו אך מדרך השמחים ללא דבר וללא חוק, ופעמים שגורם לזה משתה היין והשכרות, שנאמר (משלי כ א) לץ היין הומה שכר כל שוגה בו לא יחכם, פירוש לץ איש היין הומה איש שכר כל שוגה בו לא יחכם, כמו ואני תפילה (תהילים קט ד) - איש תפילה, ור"ל כי משתה היין גורם לשלשה דברים רעים, האחד להיות האיש מתלוצץ, והשני להיות הומה ובעל דברים, ואמרו ז"ל כל המרבה דברים מביא לידי חטא, ונאמר (קהלת ה ב) וקול כסיל ברוב דברים, והשלישי כל שוגה בו לא יחכם, ודע כי לא יהיה מנהג הליצנות קבוע בנפש האדם עד שהוא פורק עול][1] שמים מעליו, על כן יענש לשאת עול היסורים מדה כנגד מדה, שנאמר (ישעיה כח כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם, ואמרו ז"ל (עבודה זרה יד:) כל המתלוצץ יסורים באים עליו שנאמר פן יחזקו מוסריכם, והחכמים היו מזהירים לתלמידיהם שלא להתלוצץ גם על דרך מקרה ועראי, ועל החלק הזה הוצרכו להזהיר כי רבים יכשלו בו על דרך מקרה.
- ↑ המוסגר הושמט ברוב הדפוסים, [ולכן אין אות נפרדת לחלק החמישי], והוחזר ע"פ דפוס ראשון.