שערי תשובה/ג/קלט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
קלט) והנה אבק הרציחה הלבנת פנים, כי פניו יחוורו ונס מראה האודם ודומה אל הרציחה, וכן אמרו רז"ל (בבא מציעא נח:), והשנית כי צער ההלבנה מר ממות, על כן אמרו רז"ל (שם נט.) לעולם יפיל אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, ולא אמרו כן בשאר עבירות חמורות, אכן דמו אבק הרציחה אל הרציחה וכמו שאמרו כי יהרג ולא ירצח ודומה לזה אמרו שיפיל עצמו לכבשן האש ולא ילבין פני חבירו ברבים, ולמדו זה מענין תמר שנאמר (בראשית לח כה) היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה וגו', הנה כי אע"פ שהוציאוה לישרף לא גלתה כי היתה הרה מיהודה שלא להלבין פניו[1].
- ↑ עפ"ד רבינו כאן יישבו הבנין ציון (סימן קעב) והפרי מגדים (תיבת גמא חקירה ה) את קושיית התוספות בסוטה (י:) מפני מה לא נמנית הלבנת פנים בהדי הנך עבירות שדינם יהרג ואל יעבור, ולדברי רבינו א"ש שכן הלבנת פנים בכלל רציחה. ובמרומי שדה (סוטה שם) יישב מנפשיה קושיית התוספות שהלבנת פנים אביזרייהו דרציחה, וכתב לבאר הטעם שמיאנו התוספות בכך, שאזלו לשיטתם בע"ז (כז:) שאין דין יהרג ואל יעבור באביזרייהו דע"ז ג"ע ושפ"ד.