שערי תשובה/ג/קיא
|
< הקודם · הבא > |
קיא) והמוציא שם רע, שנאמר (במדבר יד לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה', אמרו רז"ל (ערכין טו.) אם המוציא שם רע על הארץ ענשו במיתה המוציא שם רע על איש ישראל שנתחייב בתורה ובמצות על אחת כמה וכמה, ונאמר (דברים כב יט) וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע וגו', הנה לא הזכיר הכתוב חטאו על אשר היה מבקש נפש האשה ומסבב להמיתה בבית דין בעדי שקר אשר הביא על זנותה, והזכיר עון הוצאת שם רע כי הוא העון הגדול יותר מן המבקש נפש לספותה, כי צער הכלימה מר ממות, וכן אמרו רז"ל על הוצאת שם רע חייבו הכתוב מלקות וממון לא על דבר אשר בקש להמיתה, ואמרו רז"ל כי המוציא שם רע בדברי פגם משפחה אין לו כפרה עולמית, כי לא דיו במחילת החיים אשר המה חיים עדנה, כי סבב להחפיר ולהבאיש מולדתם אשר הולידו, ועוד אנחנו מוסיפים ביאור בזה בביאור חומר עון ד' כיתות.