שערי תשובה/ג/קטז

קטז) והמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, ואמרו רז"ל (יומא נג.) לא מתו נדב ואביהו בהקריבם אש זרה על חטא ההקרבה כי כונתם היתה לשם מצוה, כי אמרו הנה כתוב בתורה (ויקרא א ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח-אע"פ שיורדת האש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט, אבל ענשם היה מפני שהורו הלכה בפני משה רבינו.

שולי הגליון