שערי תשובה/ג/פב
< הקודם · הבא > |
פב) לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן (דברים כ יט), הוזהרנו בזה שלא לכרות כל עץ מאכל גם לבנות לו מצור כל זמן שימצא מאילני סרק די סיפוקו, וכן הוזהרנו בזה שלא לפזר ממון לריק אפילו שוה פרוטה, ואמרו רבותינו (בבא קמא צא:) המקרע על מתו יותר מדאי לוקה, וכל שכן המשבר כלים בחמתו כי שתים רעות עשה השחית ממון והשליט את כעסו להעבירו על דברי תורה, כי מעתה יש עמו מלחמה מיצר הכעס להעבירו על דתו, כענין שכתוב (משלי כט כב) ובעל חמה רב פשע, וכבר הקדמנו לך (שער א אות לח) מה שאמרו רז"ל (שבת קה:) אם ראית אדם שהוא משבר כלי בחמתו יהי בעיניך כאילו עובד עבודה זרה, שכך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עבוד אלהים אחרים.
ואמרו רז"ל (יבמות מד.) לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין לו, אף כי הוזהרנו שלא להשחית הגוף במסירתו לסכנות או בסיגוף הגוף לבלעו חנם בתענית מתוך צערו וכעסו או להתאבל על מתו יותר מדאי, אבל המתאונן והמתאבל על עונותיו עליו נאמר (ישעיה נז יח) דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחומים לו ולאבליו, ונאמר (בראשית ט ה) ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, ואמרו רז"ל (בבא קמא צא:) מיד נפשותיכם אדרוש את דמכם.