שערי תשובה/ג/עד
|
< הקודם · הבא > |
עד) כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו (דברים כג כב), הנה יש עונש באיחור הנדרים והצדקות אע"פ שמשלם אותם אחרי כן, ואם נדר אדם לתת צדקה לעניים חייב לשלם אותו מיד, ואם מדרך השכחה יארע לו איחור הנדרים אף גם זאת ענוש יענש כי אחרי שהוא יודע שהשכחה מצויה באדם היה לו לזכור נדריו ולהעלותם על לבו תמיד לבלתי ישכחם, כענין שנאמר (משלי כ כה) מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר, על כן ענשו חמור על פשיעתו, שנאמר (קהלת ה ה) אל תדון את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך, פי' אל תתן את פיך לחטיא וגו', למה תדור אם אינך זהיר בנדריך ותביא עליך אשם, וכבר הקדמנו לבאר המקרא הזה בשערי גדרי הזהירות, ואמר רז"ל (שבת לב:) בעון נדרים בנים מתים, שנאמר וחבל את מעשה ידיך, עוד יתפרש המקרא על ענין לשון הרע כי יענש על הפשיעה בו אע"פ שלא נתכוין לבזות חבירו.
והנה נצטוינו שלא לנדור נדרים שנאמר (דברים כג כג) וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא, ורבותינו דרשו מזה (נדרים עז:) שאם תדור יהיה בך חטא כי הנדר מכשול לפני הנודר פן יחל דברו או יאחר לשלם, אבל צדיק חונן ונותן מבלתי שידור, זולתי כאשר יקרא מן המצר כי אז ידור נדר, כענין שכתוב (בראשית כח כ) וידר יעקב נדר לאמר וגו', וכן בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ידרו נדרים לחזק ידים רפות.