שערי תשובה/ג/מו
|
< הקודם · הבא > |
מו) אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור (שמות כב כז) לא תקלל חרש (ויקרא יט יד), הוזהרנו בזה שלא יקלל איש מישראל בשם ולא באחד מכל הכנויים, ומה שהוזכר בתורה אלהים לא תקלל ונשיא וחרש, כי בא להזהיר שלא לקלל השופט כאשר ירשיעהו בדין ולא את הנשיא כאשר יענוש אותו לשלחו ביד פשעו, והוצרך להזכיר החרש פן תאמר אין עונש בקללתו אחרי אשר איננו שומע ולא ישיגהו צער על קללתו, ובסוף פרשת משפטים נכתב אלהים לא תקלל לאמר שלא תקלל השופט את המשפטים האלה אבל השופט אשר לא כדת אותו תקלל, ואמרו רבותינו המקלל או חברו או את עצמו בשם לוקה וענשו בידי שמים רב מאד, שנאמר (דברים כח נח) אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת וגו' ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך והפלא ה' את מכותך וגו', ופירשו רז"ל (תמורה ג:) ענין הפסוק הזה על מי שמקלל את חברו או את עצמו בשם.