שערי תשובה/ג/יא
|
< הקודם · הבא > |
יא) ועתה נדבר בענין עונש בטול מצות עשה, אמרו רז"ל (חולין קלב:) אם יזהירו את האיש לעשות סוכה או לולב ואינו עושה מכין אותי עד שתצא נפשו, ואמרו (ראש השנה יז.) כי האנשים אשר לא הניחו על ראשם תפלין מעולם הם הנקראים פושעי ישראל בגופן, וענשם חמור מן העובר פעם אחת על חייבי כריתות ומיתות בית דין, ואמרו כל שעונותיו מרובין מזכיותיו ובכללן עון פושעי ישראל בגופן כגון שלא הניח תפלין מעולם ועוברי עבירה כגון עריות, ליום הדין יורדין לגיהנם ונידונין שם י"ב חודש, לאחר י"ב חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, שנאמר (מלאכי ג כא)ועסותם רשעים כי יהיו אפר וגו', ואמרו מי שמקל בענין מצות עשה כמו המבזה חולו של מועד שיש בו מצות עשה, שנאמר (שמות כג טו) את חג המצות תשמור, אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעוה"ב, ויש על כל מצות עשה אזהרת לאו כוללת שנאמר (דברים יג א) לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו.