שערי תשובה/ג/טו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא > |
טו) ומצאנו בענין אנשי סדום שהיו רעים לה' מאד בכמה עלילות נשחתות כמו הגזל והחמס ועיוות הדין וגלוי עריות, ועם כל זה הזכיר הכתוב כי אבדו ונשמדו בעון בטול הצדקות, שנאמר (יחזקאל טז מט) הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם וגו' ויד עני ואביון לא החזיקה[1]. ונאמר על האנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה' (ישעיה כט יג-יד) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה[2] לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ונאמר (ירמיה יב א-ב) מדוע דרך רשעים צלחה וגו' קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם, ונאמר (תהלים עג כו) כי הנה רחקיך יאבדו.
- ↑ מבואר מדברי רבינו שעון ביטול גמילות חסדים חמור יותר מגזל. וקשה שהרי גזל סור מרע וגמ"ח עשה טוב, וסור מרע גרע, ועוד סור מרע הוא מעשה וזה אינו אלא שב ואל תעשה. אך הביאור בזה שטבע האדם לאהוב למי שמקבל ממנו, ומטבע האדם שהאהוב אצלו דרכיו מקובלות אצלו ורוצה להדמות אליו. ואם כן כשנמנע מלגמול חסד ולהדבק במידותיו של הקב"ה, הרי זה אות על חסרון בהכרת אמונה והשגחה, ולכן תופס הכתוב על עון ביטול גמ"ח יותר מגזל שאינו אלא דבר פרטי ולא כללי. (חכמה ומוסר ח"א מאמר יד).
- ↑ מבואר מדברי רבינו שהביא ענין מלומדה על חסרון ביראת שמים. וכ"כ גם להלן (אות קסט) בביאור כת עוזבי ה', ואומר כי הם האנשים שאין עליהם עול יראת שמים, והם מקיימין את המצוות מצות אנשים מלומדה וכו'.