שערי תשובה/ב/יב
|
< הקודם · הבא > |
יב) עוד אמר שלמה ע"ה (משלי טו ל-לא) מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין, ויש לכל חכם לב לדעת כי לא יתכן שחבר שלמה ע"ה דברים בטלים כאלה חנם בתוך דברי המוסר ויראת ה', בשכבר העיד עליו הכתוב (מלכים-א ה יא) ויחכם כל האדם, אכן זה פשר הדבר, מאור עינים ישמח לב, העין אבר נכבד מאד כי יראו בו את המאורות המשמחים את הלב, ונכבד ממנו האזן כי ישמעו בו שמועה טובה המדשנת את העצם שאין בו ההרגשה ולא ידושן במאור עינים בלתי בתענוג יתר, וכן אמרו ז"ל (ב"ק פה:) כי האזן נכבד משאר האברים שאם סימא את עינו נותן לו דמי עינו חרשו נותן לו דמי כולו, והן האדם חייב לעבוד את השי"ת באבריו ויצוריו כולם כי לעבודתו יצרם כמו שכתוב (משלי טז ד) כל פעל ה' למענהו, אף כי באברים הנכבדים אשר יצר בו נתחייב לעבוד בהם את יוצרם, והעונש הגדול יתר מאד אם יפריעם ממעשה מצותיו ועבודה לא יעבוד בהם ולא כגמול עליהם השיב, כי ה' היטיב עמו בחושיו הנכבדים טובה עצומה וכבוד והדר עטרו בהם, על כן הקדים להזכיר אחת ממעלות האזן בעבור הראותך גודל חובת עבודתו.
ובאר אחרי כן כי תהיה עבודת האזן בשמוע אל התוכחות ואמר אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין, פי' ראוי לשכון בין החכמים אחרי אשר יקשיב בתוכחתם, ואמרו רז"ל נפל אדם מן הגג ונשברו אבריו צריך רטיה ותחבושת על כל אבר מאבריו ועצם מעצמיו, והחוטא אשר חטא בכל אבריו ונחשב כאילו רבתה מכה באבריו כולם מכף רגלו ועד קדקדו שנאמר (ישעיה א י) מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, והנה הקב"ה מרפא כל אבריו ברטיה אחת והיא שמיעת האזן שנאמר (שם נה ג) הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם.