שערי תשובה/א/מד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
מד) העיקר הששה עשר תיקון המעות באשר יוכל לתקון, כענין שנאמר (יונה ג י) וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ונאמר (שם פסוק ח) וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם, כי בדברים שבין אדם לחבירו כמו הגזל והחמס לא יתכפר עונו עד אשר ישיב את הגזלה, וכן אם ציער את חבירו והציק לו או הלבין פניו או סיפר עליו לשון הרע אין לו כפרה עד שיבקש ממנו מחילה, וכן אמרו רז"ל (בבא קמא צב.) כי אע"פ שנתן לו דמי בושתו ודמי צער ההכאה אין צער הבושה וההכאה נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנאמר (בראשית כ ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה.