שערי תשובה/א/מב
|
< הקודם · הבא > |
מב) ועוד יתפלל בעל התשובה אל השם למחות כעב פשעיו וכענן חטאותיו ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר אם לא חטא, כענין שכתוב בדברי אליהוא על בעל התשובה אחרי היסורין (איוב לג כו) יעתר אל אלוה וירצהו, כי יתכן להיות העון נסלח ונפדה מן היסורין ומכל גזירה ואין לשם חפץ בו ומנחה לא ירצה מידו, ותאות הצדיקים מן ההצלחות להפק רצון מהשם ושיחפוץ בהם, ורצונו החיים הקיימים והאמתיים והאור הגדול הכולל כל הנעימות כענין שנאמר (תהלים ל ו) חיים ברצונו, ונאמר (שם פ כ) ה' אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה, ואמרו רז"ל אין לנו אלא הארת פניך והוא ענין הרצון וכבר הקדמנו ובארנו זה, על כן תראה בתפלת דוד בעת התשובה אחרי שאמר (תהילים נא ד) הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני התפלל עוד על הרצון להיות רצון השי"ת בו כקודם החטא ואמר (שם פסוק יג) אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני, אחרי כן התפלל ואמר השיבה לי ששון ישעך שיהיו נסי השם וישעו מצויים אתו ושתצליח עליו רוח אלהים כאשר בתחלה, אחרי כן אמר ורוח נדיבה תסמכני פי' הנה קטונתי מפני פשעי ואינני ראוי לניסיך ולהגלות עלי זרוע קדשיך ואם נשאת עון חטאתי אינני כדאי להיות נאהב ורצוי כירחי קדם, אבל ברוח נדיבה תסמכני כי אין קץ לנדבתך וטובתך, ובא ורוח בחסרון בי"ת כמו ודגן ותירוש סמכתיו (בראשית כז לז), ובענין הזה אמר הושע ע"ה (הושע יד ה) ארפא משובתם אוהבם נדבה ענין אוהבם נדבה כענין מה שאמר דוד ורוח נדיבה תסמכני.