שערי תשובה/א/יא
|
< הקודם · הבא > |
יא) העיקר השני עזיבת החטא כי יעזוב דרכיו הרעים ויגמור בכל לבבו כי לא יוסיף לשוב בדרך הזה עוד, ואם און פעל לא יוסיף כענין שנאמר (יחזקאל לג יא) שובו שובו מדרכיכם הרעים ונאמר (ישעיה נה ז) יעזוב רשע דרכו.
ודע כי מי אשר חטא על דרך מקרה כי התאוה תאוה ויחזק עליו יצרו ויתקפהו ולא נחלצו רעיוניו וחושיו בפגעו בו ולא מהר לגעור בים התאוה ויחרב על כן יגורהו היצר בחרמיו ונפל במכמוריו לפי שעתו ועתו בהיות רוח היצר הרע מבעתו ולא מאשר חפצו ורצונו למצוא עונו ולעשות כמוהו אחרי זאת ראשית משובת האיש הזה החרטה, ולשים יגון בליבו על חטאתו, ולהיות נפשו נענה ומרה כלענה, אחרי כן יוסיף בכל יום יראת ה בנפשו ויתן חתת אלהים בלבבו בכל עת עד אשר יהיה נכון לבו בטוח בה' כי אם יוסיף יעבור בו היצר ויפגשהו כפעם בפעם וירבה עליו תאותו כמשפט הראשון לא יהיה נפתה לבו עליו ויעזוב דרכו כמו שנאמר (משלי כח יג) ומודה ועוזב ירוחם, הזכיר תחלה ומודה על החרטה והוידוי ואחר כך ועוזב, אך האיש המתיצב על דרך לא טוב תמיד וגבר על חטאיו דורך בבל יום ושונה באולתו ושב במרוצתו גם פעמים רבות וכל עת אוהב הרע ומכשול עונו ישים נוכח פניו רצה לומר התאוה והיצר, וחפצו ומגמתו אשר לא יבצר ממנו כל אשר יזם לעשות, ראשית תשובת האיש הזה לעזוב דרכו ומחשבתו הרעה ולהסכים לקיים ולקבל עליו לבל יוסיף לחטוא, אחרי כן יתחרט על עלילותיו הנשחתות וישוב אל ה' כמו שנאמר (ישעיה נה ז) יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו, והמשל בזה למי שאוחז השרץ ובא לטבול ולהטהר כי יניח השרץ תחלה ואחרי כן יטבול ויטהר, וכל זמן שהשרץ בידו עוד טומאתו בו ואין הטבילה מועילה, והנה עזיבת מחשבת החטא היא השלכת השרץ, והחרטה מאשר חטא והוידוי והתפילה במקום הטבילה.
והיה כי יבואו יסורים ומכאובים על הרשע אשר תמיד כל זממיו להתהלך באשמיו יווסר בתחילה וישוב ממחשבתו הרעה אשר חשב, ויכרית מעבדיו מידיו והמשל בזה לעגל אשר יכוהו במלמד הבקר לכוון תלמיו, כן המתיצב על דרך לא טוב יקח המוסר תחלה לעזוב דרכי מות ללכת בדרך ישר כמו שנאמר (ירמיה לא יז) שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד, ועוד נאמר אחריו (שם פסוק יח) כי אחרי שובי ניחמתי רוצה לומר כי אחרי אשר יסרתני ואוסר ושבתי מדרכי הרעה נחמתי אחרי כן ואתחרט על מה שעבר מדברי עונותי, והנה נתבאר לך מזה כל הענין אשר בארנו.