שערי תשובה/א/ו
|
< הקודם · הבא > |
ו) ועתה בינה שמעה זאת כי הוא עיקר גדול, אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים כענין שנאמר (קהלת ז כ) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם וחוזרים בתשובה, אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה קראוהו חכמי ישראל מומר לדבר אחד ואת פושעים נמנה וגדול עונו מנשוא, כי אם אמור יאמר העבד לרבו כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד, כבר שבר עול אדוניו מעליו והישר בעיניו ייעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז כו) ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, ביאורו אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה אשר לא יקים לעשות ולא אמר אשר לא יעשה אותם[1].
- ↑ המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל היה מעורר לדברי רבינו כאן, אשר מבואר מדבריו שמי שאינו נזהר מחטא וכאשר נכשל אינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, הרי הוא בכלל מומר לדבר אחד. ומי הוא השם אורחותיו להישמר מחטאים שבלב, כגאווה ושנאת הבריות. מי משקיע כוחו ואונו לבלי היכשל בהוצאת שם שמים לבטלה. מי שם על לבו לעמוד על המשמר שלא יכשל בחטאי הלשון. ועל כל אלה קורא רבינו בשם 'מומר לדבר אחד' ובכלל 'אשר לא יקים' יקרא. (מסילות חכמה ומוסר, אלול ור"ה עמוד עו).