שלמי נדרים/נדרים/סו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלמי נדרים TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png סו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים

שינון הדף בר"ת


דף סו תוס' ד"ה ועוד יפה ושמא חדא ועוד קאמר דחקו בספקא וצ"ע עכ"ל וביש ספרים כתוב דחקה בפסקא וצ"ע ואין מובן לדבריהם מאי כוונתם בזה ובמה נשארו בצ"ע ואולי כוונתם דהכא ל"ש חדא ועוד קאמר דומיא דמצינו בדוכתי אחריתי דמתרץ על איזה קושיא בשני טעמים ובאמת סגי בחד טעמא וקאמר חדא ועוד אבל הכא אינו קושיא ותירוץ רק שהשומעים באחד שנודר מיין ובצל מחמת שהיין רע למעים והבצל קשה ללב מסתפקים השומעים בכוונת הנודר אם מחמת שהם רעים לגוף נודר מהם או אפילו אם אינם רעים עכ"פ אינם יפים ג"כ לגוף לכן מספיקא אומרים לו והלא המיושן הוא יפה ג"כ וכן בצל הכופרי לא די שאינו רע ללב אלא אפילו הוא יפה ג"כ וזהו שמדחיק הגמ' לתרץ בספיקא וגי' בפסקא יש ליישב ג"כ דפסקא הוא דבר פסוק וידוע וכמו דמצינו כ"פ דפריך מאי פסקא כלומר מאי ברור לך ה"נ נקטו בלשונם דבר ברור ופסוק שכיון שהם יפים ומכש"כ שאינם רעים בודאי לא הי' כוונתו לידור מהם ואולי ימצא המעיין לבאר דבריהם באופן אחר מה טוב:

בר"נ ד"ה קונם יין שאני טועם כו' וכן נמי הותר בכופרי בלא פתח כיון דלא נתכוון מעולם למיושן וכופרי עכ"ל עיין במהרי"ט סי' ס"ח שכתב שלשון הר"ן ז"ל בכאן צריך לתקנו דלפמ"ש בעצמו לעיל (דף כה:) ד"ה וב"ה אמרי כו' דלהכי בקונם אשתי נהנית לי צריך לפרש הטעם שגנבה את כיסי כו' ובראה אותן אוכלים תאנים והיו אביו ואחיו עמהם א"צ לפרש דהיינו טעמא דהיכי דהיה מוטעה בעיקר הנדר כגון באביו ואחיו שלא היה דעתו מעולם עליהם וכל שיש טעות בעיקר הנדר אין פיו ולבו שווין ומש"ה בטל מעצמו אבל בקונם אשתי נהנית לי כיון שלהדיר את אשתו נתכוון אע"פ שהיה דעתו לפי שגנבה את כיסו אפ"ה ליכא טעות בעיקר הנדר להכי צריך לפרש שגנבה את כיסי וא"כ הכא גבי יין ובצל שלא היה דעתו מעולם למיושן ולכופרי למה הוצרך לפרש שהבצל רע ללב לכן צריך לתקן לשון הר"ן ז"ל כאן דמ"ש דלא נתכוון מעולם למיושן ולכופרי הכי קאמר מאחר שפירש הטעם ודאי דלא נתכוון מעולם לאלו שאלו ידע שהכופרי יפה ללב לא היה נודר:

שם ד"ה ולענין הלכה קיי"ל כר"ש כו' ואע"ג דבפ' שבועת הפקדון איכא סתמא דלא כוותי' ומה לי חד סתמא ומה לי תרי סתמי כו'. והגם דאיכא עוד סתם שלישי כר"ש בסוף מס' (דף פז:) גבי קונם תאינה שאני טועמת כו' אין נ"מ ג"כ כדאיתא ביבמות (דף קא:) מ"ל חד סתמא מה לי תרי סתמי מ"ל תלת סתמי:



שולי הגליון


Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף