שלמי נדרים/נדרים/סב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלמי נדרים TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png סב TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ע"ב ברש"י ד"ה אמר קונם שאני טועם עד שיפסקו גשמים כו' דברי ר"מ ור"מ לטעמיה דאמר במס' תענית בפ"ק עד מתי שואלין את הגשמים עד שיצא ניסן ר' יהודא אומר עד שיעבור הפסח ותו לא עכ"ל בס' יד שאול סי' ר"כ ס"ק ט' כתב שהדבר תמוה מאוד דהרי בתענית (דף ד') הקשה הש"ס דר' יהודא אדר"י דאמר בריש הפרק דהעובר לפני התיבה יו"ט הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר. והרבה תירוצים נאמרו בגמ' ומסיק הש"ס דמחוורתא כדעולא דתרי תנאי אליבא דר"י דחד אמר עד שיעבור הפסח שואלין וחד אמר שאלה עד הפסח. לפ"ז אנן דקיי"ל בטוש"ע א"ח סי' קי"ז דשאלה הוא עד הפסח. א"כ בנודר עד שיפסקו גשמים אמאי אסור עד שיעבור הפסח (והוקבע כן להלכה בש"ע יו"ד סי' ר"כ) מהראוי להיות עד הפסח. והיא תימה גדולה כו'. ואולי דרש"י לא פירש אלא דר"מ לטעמיה דסובר עד שיצא ניסן כולו (ויליף ליה מקרא שנאמר ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון) בזה מסכים לשון תורה עם לשון ב"א אבל לר' יודא יש חילוק בין לשון תורה ללשון ב"א עכ"ל ולפע"ד אין התמיהא מתקיימת מעיקרא דבאמת זמן פסיקת הגשמים לתרווייהו תנאי אליבא דר"י הוא עד שיעבור הפסח ולכן בנדרים האומר עד שיפסקו הגשמים הוא עד שיצא הפסח והא דאיכא תנא אליבא דר"י וסובר לגבי הזכרת גשמים דמפסיק להזכיר ביו"ט הראשון של פסח אינו מחמת שסובר מזמן הפסקת גשמים הוא מיו"ט הראשון ש"פ זה אינו אלא מטעם כדי שכל המועדות יצאו בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם. וכן הוא להדיא בירושלמי דתענית שם וז"ל מיחלפו שיטתו דר' יהודא תמן הוא אומר העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון כו' וביו"ט הראשון של פסח כו' והאחרון אינו מזכיר (ע' פ"מ וק"ע שם) והכא הוא אומר הכין (פי' דבסיפא אמר עד מתי שואלין את הגשמים עד שיעבור הפסח) ומשני חדא בשם גרמי' וחדא בשם ריב"ב וא"ר אבין טעמיה דריב"ב כדי שיצאו המועדות בטל: מפני שהטל סי' יפה לעולם. הרי להדיא דלא אמר דריב"ב מפני שזמן הפסקות גשמים הוא בתחלת הפסח אלא (שמע מינה) דתרווייהו ס"ל דזמן הפסקת גשמים הוא עד שיעבור הפסח אלא דלגבי הזכרת גשם ראו חז"ל להפסיק ביו"ט הראשון של פסח ולהתחיל לזכור טל כדי שיהו כל המועדות בטל שהטל סימן יפה. והא דלא התחילו להזכיר מבערב משום דלית כל עמא תמן והביאו הפוסקים טעם זה אבל זמן הפסקת גשמים לתרווייהו הוא שיעבור הפסח לכן בנודר עד שיפסקו גשמים פסקינן עד שיעבור הפסח ומ"ש המחבר הנ"ל שתימה גדולה בזה על שלא העיר בזה שום אחד מהאחרונים הנה כבר העיר ע"ז בעל קרבן נתנאל סס"ק כ' וכתב שיש לחלק בין שאלה לנדרים יעו"ש:

שם ד"ה מחלוקת דאמר עד הגשמים דמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד ומיהו לכ"ע עד רביעה שניה מתסר אבל אם אמר עד הגשם כו' כצ"ל וכן הוא בר"ן לקמן בהך סוגי' ובתוס:



שולי הגליון


Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף