שלמי נדרים/נדרים/נ/א
שלמי נדרים 
נדרים נ א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א רש"ש שלמי נדרים שיח השדה |
ד' נ בגמ' שמע כלבא שבוע אתא ואיתשיל על נדרי' ואישתרי ובכתובות (דף סג:) הנוסח שמע אבוה (כלבא שבוע) דאתא גברא רבא למתא אמר איזיל לגביה אפשר דמיפר נדראי כו' ע' בט"ז סי' רכ"ח. ס"ק ח' שהביא קושיא בשם הריב"ש איך היתר ר"ע לכלבא שבוע והא ר"ע הוא נוגע בדבר. ותירץ דהוא לא התיר בעצמו אלא ע"י צירוף אחרים עמו ולפי מ"ש הר"ן לעיל (דף ח:) גבי רבינא ה"ל נדרא לדביתהו כו'. דמספקא ליה שם דבנדרי אשתו להתיר אפשר דאפי' בצירוף אחרים אסור משום דאשתו כגופיה דמי והוי ליה כמתיר נדרי עצמו. צ"ל דר"ע נתן רשות לתלמידיו שיתירו לו ובס' ידות נדרים ביד שאול ס"ק ח' תירץ לפמ"ש התוס' שם (וכן הר"ן כאן בעמוד ב') לתרץ איך התיר ר"ע בפתח כזה שהוא נולד כדלקמן (דף ס"ד.) דאמרינן שם אין פותחין בנולד כיצד אמר קונם שאיני נהנה לפלוני ונעשה סופר כו' ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר לא הייתי נודר דאין מתירין בפתח כזו שהוא נולד ותירצו דלא חשיב נולד דדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול והר"ן ביאר יותר כיון דאפי' דאדעתא דפרק א' או הלכה אחת לא היה נודר וזה שכיח טובא שילמוד פרק א' או הלכה אחת הלכך לאו נולד הוא דנולד מיקרי דבר שאינו מצוי ולפ"ז כאן ל"ש ענין נוגע בדבר דהרי כל ענין דנוגע לא יתיר הוא דשמא לא יעיין יפה וזה הוא דוקא בנדר שצריך עיון לחקור אחר פתח חיישינן שמא לא יעיין יפה משא"כ כאן דהפתח מבורר דאל"כ שוב הוי נולד א"כ מותר ובפרט לפי מ"ש התוס' שם בכתובות אי נמי כגון דתלה נדרו בדבר שפי' בשעה שנדר ע"ד אם לא יעשה סופר דבענין זה לא הוי נולד כדאמרינן לקמן (דף ס"ה.) נעשה כתולה נדרו בדבר אתי שפיר טפי וע"ש בר"ן וברא"ש ד"ה נעשה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |