שיירי קרבן/שבועות/ד/ה

שיירי קרבן שבועות ד ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאנס איש פלוני ופיתה את בתי כו'. עי' בקונט' וכ"ה בבבלי לקמן פ' שבועת הפקדון תנן אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי כו' חייב ור"ש פוטר. וקשה מ"ש דלא פליגי אשבועת העדות ונראה בשבועת העדות דקפיד קרא אמה שמפסיד לו ממון לחבריה אפי' לר"ש חייב דהא הפסידו אבל בפקדון לא הפסידו ממון בכפרתו דאי בעי היה מודה ומיפטר. אך קשה בבבלי בסוגיין בעי המשביע עדי קנס לרבנן מאי כיון דאלו מודה מיפטר לאו ממונא קא כפר ליה אי דלמא השתא מיהא לא אודי. תפשוט ליה דחייבין דאס"ד לרבנן פטורין לר"ש נמי פטורין הדרא קושיא לדוכתא ליפלגי ר"ש ורבנן ברישא בשבועת העדות ורבנן מחייבי דאף בשת ופגם הוא תובע ולר"ש קנס הוא תובע דהוא מידי דקיץ ולא בשת ופגם וי"ל קסבר ר"ש כר"א בנו דאמר יבואו עדים ויעידו הלכך מודה בשבועת עדות חייבין ולא פליג אלא בפקדון. כתב הרמב"ם פ"ט מה"ש וכן אם השביעם שיעידו לי שאנס פלוני את בתו כו' חייבין בשבועת העדות מפני הבשת והפגם כו' וכתב הכ"מ פלוגתא דר"ש ורבנן פ' הפקדון ולמד רבינו משם לשבועת העדות. וכתבו הלח"מ ומ"ל ותימא הא בשבועת העדות תנינן להו ואוקמא בגמרא משום בשת ופגם ע"ש ואני תמה מדבריהם הש"ס דחה הפשיטות דבעי לפשוט ממתני' דמשביע עדי קנס פטור וקאמר איכא לאוקמי דקתבע בשת ופגם אבל עדיין ספיקא הוא אי קנס הוא תובע או בשת ופגם לכך הוצרך הכ"מ לומר דמפקדון למד דבשת ופגם הוא תובע ולא קנס:

אתון ואמרי אין דאודי ליה ואין דגזליה כו'. וקשה יהיה גזלה או הלואה מ"מ חייב הוא ליה ובקונט' דחקתי לפרש וזה הלואה תבע אבל אין לשון הגמרא משמע כן דקאמר סתם תן לי מאתים זוז שיש לי בידך. ולא אמר ממה הוא חייב לו אם מגזילה אם מהלואה וי"ל ה"נ דחייב בשניהם ודקאמר ראיה שאין עמה ידיעה ר"ל שאין להן ידיעה גמורה וכן ידיעה שאין עמה ראיה חייב בשניהם מיהו בדבר אחר לא מהני הודאת בעל דין חוץ בממון אך קשה הא אף במסתפק להו אי במתנה אי חייב לו ממון שהלוה לו נמי חייב ולא מצי אמר שחוזר עכשיו מהמתנה משא"כ אם אמר סתם להד"ם ובאו עדים ואמרו בפנינו הודה ואין אנו יודעין אם במתנה אם בהלואה פטור שיכול לומר במתנה אמרתי ליתן לך ועכשיו אני חוזר בי. ועוד אפי' בכה"ג אין עדותן מחייבו דמצי אמר משטה הייתי בו א"כ ה"ל מילי דכדי ואפי' אמר להד"ם פטור כמפורש בח"מ ריש סי' פ"א. על כרחך לומר מפני שאמר יאמרו ואני נותן דמשמע שהתחייב עצמו באמירת העדים א"כ אף בדבר איסור נמי אם אמר אם יאמרו העדים שנתיחדה אשתי עם פלוני תהא אסורה לי אסור בה דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ויש לחלק ועמ"ש לקמן בפרקין בד"ה והם כו':

אין אומרים בממון מאחר כו'. כתב בש"ע ח"מ סי' שפ"ב בהג"ה אבל שאר מזיק אינו נאמן לומר שנתן לו רשות אפי' יש לו מגו לומר לא הזקתי כגון דליכא עדים שהזיקו דהוי כמגו במקום חזקה דלא הוי מגו ע"כ. וקשה בסי' ע"ט סעי' ג' פסק דהנתבע נאמן במגו במקום חזקה א"כ כ"ש כאן יהא נאמן שאינו חזקה ממש. והנ"י כתב כן בשם הרז"ה ואפשר שהרז"ה סובר דאיפשיטי בעיין ומגו במקום חזקה לא אמרינן אבל להרמ"א קשיא וצ"ע. אבל לפמ"ש בקונט' והוא מדברי הרשב"א בחי' ב"ב פ' חזקת ניחא דהכא הדבר ידוע שהוא משקר ועדיף מחזקה. ועוד מדאמר רב פ' החובל דף צ"א כל כמיניה א"כ לא שבקת חיי לכל בריה. א"כ בכל היזיקות חייב דאי ס"ד דאמרינן מגו קשיא לישני דליכא עדים שקצצן ונאמן במגו. ומאי דתירץ הנ"י פ' החובל בשם הרז"ה דא"כ קשיא מאי למימרא וכי דין מגו אתי לאשמועינן ע"ש איני מבין דאיצטרך לאשמועינן אע"ג דמגו במקום חזקה היא אפ"ה נאמן. אלא ודאי בכל היזיקות אינו נאמן במגו אע"ג דליכא עדים דבהיזיקות אם יהא נאמן אפי' בלא עדים לא שבקת חיי כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף