קרבן העדה/שבועות/ד/ה

קרבן העדה שבועות ד ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נזק וחצי נזק. ח"נ צרורות דממונא הוא ולא קנסא דאמרינן בעדות של קנס פטורין:

תשלומי כפל ותשלומי ד' וה'. משום קרנא ואיידי דתני ח"נ דחידוש הוא תני נמי הא:

ושאנס כו'. משום בושת ופגם ואיידי דתני ח"נ דממון שאין משתלם בראש הוא תני נמי הנך דה"ל ממון שאין משתלם בראש:

ושהכני בני. הכאה שאין בה חבורה שאינו חייב עליה מיתה שהמכה אביו אינו חייב אא"כ עשה בו חבורה וכיון דליכא מיתה איכא ממון דבשת:

ושחבל בי חברי. ביה"כ אע"ג דענוש כרת חייב ממון לאפוקי מדר' נחוניה בן הקנה דאמר המתחייב כרת פטור מן התשלומין:

ה"ג ושהדליק את גדישי ביה"כ הרי אלו חייבין:

שאני כהן כו' פטורין. כדמפורש בגמרא שאין העדים חייבין אלא כשכפרו בדבר שיש בו תביעת ממון:

שאנס איש פלוני או פתח את בתו של פלוני. ארישא קאי או שהשביען שאנס איש פלוני את בתו של אותו פלוני דאיירי ביה עד השתא פטורים דבעינן ששמעו מפי התובע ולגופא לא איצטרך דהא תנן מפורש לקמן בפרקין עד שישמעו מפי התובע אלא קמ"ל אפי' בא בהרשאה דאלו היה שאר ממון היו חייבים אבל ממון זה שהוא שואל לא מטי לידו מעולם פטורים דלא מצי למכתב הרשאה עליה:

שחבל בו בני. חבלה היא חבורה:

פטורים. שאם העידוהו היה הבן חייב מיתה ולא ממון:

ושחבל בו. חברי ושהדליק את גדישי בשבת דתרווייהו חיוב מיתה נינהו ופטורין מן הממון:

אלא בעדות שאיפשר להתקיים כו'. ואין לך עדות בזו בלא זו אלא בתביעת ממון כדמפריש ואזיל:

היך עבידא. היכי דמי:

אתון כו'. כלומר ולא תימא כיון דקיי"ל הודאת בע"ד כמאה עדים דמי כמו ראייה היא לכך קאמר קמ"ל קרא אפי' אינה הודאה גמורה כגון שבאו ואמרו אמת שהודה לפנינו שלקח מפלוני מאתים זו אבל אין אנו יודעין אם בגזל לקחן ממנו או בהלואה וזה הלואה הוא דקתבע מיניה אפ"ה ה"ל עדות:

דנעשה כפרן בדבר. שהרי אמר לו להד"ם ואין נאמן עוד בשבועה דכיון דאמר יאמרו ואני נותן חייב דבכה"ג ודאי כפרן הוא:

זו היא ראיה שאין עמה ידיעה. ואע"ג שיודעין שקיבל פלוני מאתים כדמסיק שאומרים אמת שמנו לך ואין אנו יודעין אם דרך פרעון או דרך שאלה נתן לך המעות וה"ג ואין דפרעך לית אנן ידעין ואין דמישאל כו':

תן לי קנס. שאתה חייב לי מחמת בתי:

והעדים מעידין שנתחייב קנס. אבל אינן יודעין אם מחמת בתו של זה נתחייב קנס או מאשה אחרת זהו עדות של ידיעה בלא ראייה וחייב כיון שהוחזק כפרן מיהת בהא שנתחייב קנס פעם א':

אנסתי ופיתיתי כו' והעדים מעידין שאנס כו'. זו היא ראייה בלא ידיעה וחייב דהא מיהת הוחזק כפרן לאותו ממון:

והוא אומר איני יודע חייב. דברי ושמא ברי עדיף:

אין הוה כו'. אם היה השור נגחן מצי אמר ליה שאמר לו להרוג שורו וכן אם לא הוציאו נטיעותיו פירות והרי הן בטלו מצי אמר שהבעלים אמרו לו לרצותן:

אין אומרים בממון. כיוצא בזה מגו ונאמן לומר לו אתה אמרת לי להרוג ולקוץ דאי בעי היה אומר לא הרגתי ולא קצצתי היה פטור השתא נמי פטור דכיון שהכל יודעין שהוא משקר אינו נאמן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף