שיירי קרבן/קידושין/ג/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במה קדשה כחב הרשב"א בחי' ונראה שהגיר' משובשת ובמה קנאה גרסי' כלומר אע"פ שייחדה לו סלע עוד היא צריכא במה קנאה לסלע כדי שתתקדש לו בו ומשני כהאי דתנינן כלומר כיון שעשה שליחותה וזכתה היא בשכרו זכה הוא בסלע שהוא חליפיו ע"כ. ולפמ"ש בקונט' אפשר לקיים הגירסא:

חזר ר' ינאי ופתר לה וכו'. בבבלי גרסי' רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא א"ר ינאי אין אר"ל ש"מ מדרי"י דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמי ואליבא דחד תנא ולא מוקמינן בתרי תנאי ובחד טעמא ע"כ. וקשה דר' יוחנן אמר בפ' המפקיד דף מ"א מאן דמתרגם ליה חבית אליבא דחד תנא מובילנא מאני בתרא לבי מסותא ולא מוקי לה בתרי טעמי אליבא דחד תנא ואיך פליג אר' ינאי רביה. מיהו לפום סוגיין ל"ק דהדר ביה ר' ינאי. אך קשה לי דהרמב"ם והרא"ש פסקו כאן כר' ינאי ובחבית פסקו כר' יוחנן דלא מוקמינן מתני' בתרי טעמי ואליבא דחד תנא וצ"ע:

באומר ע"מ דו אמר וכו'. וקשה איך תנא ברישא רצה האב מקודשת הא עדיין יש לו זמן למחות לעולם דהא בסיפא תנן מלמדין את האב וכו' וי"ל דמקודשת דתנן ברישא היינו מקודשת בספק ומצינו לשון זה בתוספתא בפרקין דתנא מת האב מקודשת שמא נתרצה האב שעה אחת לפני מיתתו ועיין בחידושי רשב"א:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף