שיירי קרבן/עירובין/א/ג

שיירי קרבן עירובין א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכמה יהא ביניהן רז"א חצי טפח וכו'. כתב הרב"י בא"ח סי' שס"ג בד"ה הניח שתי קורות זו בצד זו וכו' ופסק רבינו דאם מקבלות אריח לרחבו היינו שהן קרובות זו לזו פחות מטפח א"נ להביא קורה אחרת וכו' ותימא הוא למה נשתנה דין לבוד זה משאר לבוד דהוי בפחות מג' ויותר נראים דברי הרמב"ם שכתב בפי"ז אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח א"צ להביא קורה אחרת וכתב הה"מ ופירש רבינו אם יש בין שתיהן רחב טפח וכשאין בין זו לזו ג' טפחים ואח"כ מצאתי בהגמיי' החדשים שכתבו וכן שני קורות המתאימות וכו' נראה למהר"ם דהיינו דוקא כשנוגעות זו בזו אבל אם אינם נוגעות אפי' אין בין זו לזו ג' טפחים אין מצטרפין דלא אמרינן לבוד דזיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא עכ"ל והר"י ג"כ פי' שאע"פ שהניחן בתוך ג' לא אמרי' בהו לבוד וכו' אא"כ הם כל כך סמוכים שאם יתן האריח שרחבו טפח ומחצה בין שתי הקורות ולא יפול לארץ שיסמוך באצבע מכאן ואצבע מכאן מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין והרב"י קבע בש"ע דברי כל הגאונים אלו דלא יהא ביניהם יותר מטפח בשם י"א ותימא איך נעלם מעיניו דברי הירושלמי אלו וכן יש לתמוה על הה"מ והגמיי' שכתבו נראה למהר"ם וכו' כאלו ממנו יצאו הדברים וגדולה מזו אני אומר שזהו דעת הרמב"ם כי לא מצאתי בדבריו הכרע לומר דס"ל דאפי' עד ג' א"צ להביא קורה אחרת שהרי כתב לשון הגמרא ואדרבה המתאימות משמע שהן מונחים יחד בלי הפסק כתאומים ועל הראב"ד יש לתמוה שכתב בהשגות שיהא מונחים בתוך טפח ומחצה משמע דאפילו בהרחק יותר מטפח א"צ להביא קורה אחרת דליתא כדמשמע כאן:

מ"ד ג' וכו'. וקשה דלמא פליגי בפלוגתא דרשב"ג ורבנן מ"ד ג' כרבנן דאמרי עד ג' אמרי' לבוד מ"ד ד' כרשב"ג דאמר עד ד' אמרינן לבוד ובבבלי מפורש דרשב"ג אמר עד ד' והיינו כמו שכתבתי וכן פי' הרר"י וי"ל דניחא ליה לאוקמא תרוייהו כרבנן:

ובלבד שלא תהא עליונה וכו'. כתב הרמב"ם פי"ז מה"ש הלכה כ"ה היתה אחת למטה ואחת למעלה רואין את העליונה כאילו היא למטה והתחתונה כאלו היא למעלה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מכ' ולא תחתונה למטה מי' ולא יהא ביניהן ג' טפחים כשרואין אותם שירדה זו ועלתה זו בכוונה עד שיעשו זו בצד זו וכתב הרב"י בא"ח סי' שס"ג בד"ה ומ"ש ולא יהיו ביניהם ג"ט אינו בברייתא אלא מדברי הרמב"ם בפי"ז ופשוט הוא ותימא איך נעלם ממנו הירושלמי הזה שאין אלו דברי הרמב"ם אלא רב אמרה מזה נ"ל ראיה לדברי הרמב"ם שפסק כר"י בר"י כיון שרב מפרש דבריו ומהא דסובר ריב"י כאבוה אין קושיא דכיון דכתב הרמב"ם כשרואין שנעשה בכוונה צריך להשוותן יחד א"כ לא אמרינן רואין דהא אף בסוכה מדובללת אמרי' כן והתם ליכא מאן דפליג אלא דריב"י אומר שמותר לעשות כן לכתחלה דאמרינן רואין אבל אנן מטעם לבוד אמרי' כן ועי"ל דסובר רבינו דרב פליג אהא דאמר אביי דריב"י בשיטת אביו קאמר אלא דאיירי בפחות מג"ט וככ"ע אתיא ומטעם לבוד ומכאן תראה שמ"ש הרב"י עוד שם שריב"י מתיר אפילו ברחוק יותר מג' דליתא שהרי רב קאמר והוא שתהא עליונה וכו' משמע דריב"י הוא דקאמר הכי ובהאי ענינא תמוהים לי דברי המג"א שכתב אמ"ש הש"ע בסעיף כ"ג ויש פוסלים דס"ל כהי"א בסעי' כ"ב ע"כ פי' דס"ל התם דלא יהא רחוק בין ב' קורות המתאימות יותר מטפח לכך פליגי גם כאן שמתיר בש"ע דיעה הראשונה עד ג' טפחים וליתא דלא תליא זה בזה אלא הי"א בסעיף כ"ג פסלי לגמרי דלא ס"ל כר"י בר"י דאמרינן רואין ולא מתירין אלא בב' קורות המתאימות אבל לא בלמעלה ולמטה וכמ"ש בב"י מפורש בשם הרא"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף