שיירי קרבן/סנהדרין/ט/ג

שיירי קרבן סנהדרין ט ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיני מתני' כו' רש"י והר"ב פירושו מתני' כמו שפירשתי במתני' ע"ש וקשה לפירושם הא דאמר בבבלי בסוגיין טעמא דר"נ מקרא ל"ל קרא הא סברא הוא ועוד למה לא פירש הש"ס טעמא דרבנן ולפום סוגיין ניחא ועמ"ש נזיר [פ"ט ה"ז] בד"ה כיני. אם בשאמדוהו למיתה כו'. כתב המהרש"א לפירש"י קשיא קושית תו' וצ"ע ע"ש ול"נ דסובר רש"י ר"נ ורבנן בהא פליגי אי צריך קרא לפטור אמדוהו למיתה וחי ממיתה. דאס"ד לרבנן צריך קרא להכי קשיא טפי ה"ל לאוקמי קרא לפטור אמדוהו והיקל והכביד ממיתה דבכה"ג ליכא למימר חס רחמנא עליה דניזק דהא מת ומשום מיתתו דניזק אין לחייבו שהרי הקיל ונראה דחס רחמנא עליה דמזיק אבל אמדוהו למיתה וחי דיש לנו לומר חס רחמנא עליה דניזק חייב אלא ודאי קסבר אמדוהו למיתה וחי לא צריך קרא לפטרו ממיתה אלא לחייבו ממון ולא אמרינן כבר יצא מב"ד זכאי ומשמיא הוא דרחימו עליה וקשיא שפיר ונקה המכה לרבנן ל"ל אבל לר"נ ליכא למימר דקרא אתיא לחייבו ממון דא"כ קשיא מאי קאמר ור"נ אמדוהו לחיים ומת לא צריך קרא שהרי יצא מב"ד זכאי. הא איצטרך קרא מחייב ממון אלא ודאי קסבר ר"נ כל היכא דליכא מיתה חייב בתשלומין ולית ליה הא דחזקיה חייב מיתות שוגגין פטורין מתשלומין (ואיכא תנא דלית ליה דחזקיה כמ"ש תו' בפרקין (דף ע"ט) בד"ה ומפקא כו') וכיון שכן קשיא ל"ל קרא לאמדוהו למיתה וחי על כרחך לומר לפטור ממיתה קאתי דסד"א לחייבו מיתה משום דמשמיא הוא דרחימו עליה דניזק והמזיק בחיובא קאי. ובהכי ניחא גם מה שמקשין תו' לפירש"י בד"ה וחד כו' ע"ש דגם רבנן דהכא לית להו דחזקיה א"נ סברי רבנן גזירת הכתוב הוא אע"ג שהוא בכלל חייבי מיתות שוגגין אפילו הכי חייב בתשלומין. ועמ"ש נזיר שם בד"ה אם כו':

היקל ממה שהיה כו' עיין בקונטרס. עוד נראה לפרש ולא ימות מוקי ליה בשלא אמדוהו למיתה אלא לחיים ונפל למשכב כלומר ולא מת אלא שנפל למשכב אבל אמדוהו לחיים ומת אינו משלם שבת ואם יקום וגו' איירי בשאמדוהו למיתה וחי. (ור"נ לא דריש דיוקא הא אם לא קם). ופריך בשאמדוהו למיתה וחי למה ישלם הא כבר נפטר וקאמר רשב"ל חידוש מקרא כו' ומעתה אפילו לרבנן פליגי בלא הקיל ושפיר קאמר הקיל איכא בינייהו:

מהו שיתן דמי היד. כתב תו' ב"ק (דף פ"ה) בד"ה שבת כו' בדבר ידוע שסופה לחזור לא קמיבעיא ליה ע"ש כתבתי נזיר [פ"ט ה"ז] וקשה א"כ מאי קאמר גילחו מיהדר הדר והיינו בעיין. ש"מ דבעיין היא אף בדבר הידוע לכל כמו גילוח ע"ש וי"ל קסבר אף בגילוח אין הדבר ידוע שאפשר שסך נשא ולא הדרי. והמתרץ קאמר מתניתא איירי בסך נשא. מיהו אינו נוח לן לומר דמספקא לאינשי אם העביר השיער ע"י גילוח או ע"י נשא שהרי הדבר ניכר לכל ואפשר אחר הגילוח מיד אינו ניכר. ומ"ש עוד שם לשיטת תו' אין לו לשלם אלא ההפסד שמפסיד עד שיתרפא אינו מוכרח כל כך:

ניחא כו' עיין בקונטרס. וקשה הא איצטרך למכתב בפ' וכי יריבון שבת לאשמועינן אמדוהו למיתה וחי דמשלם שבת וכדאמרינן לעיל בסמוך וי"ל סוגית הש"ס אליבא דר' יצחק לקמן בסמוך דפליג ויליף אמדוהו למיתה וחי מדכתיב רק וכמ"ש שם בקונטרס ואי הוה כתיב רק בפ' כי ינצו כו' אע"ג דאיירי בשאין אסון מ"מ מדכתיב רק היינו ממעט אמדוהו למיתה וחי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף