שיירי קרבן/סוטה/ט/ב

שיירי קרבן סוטה ט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נמצא סמוך לספר וכו' או לעיר שאין בה ב"ד לא היו מודדין וכו'. וקשה איך כלל התנא נמצא סמוך לספר עם נמצא לעיר שאין בה ב"ד בחדא בבא הא הנמצא סמוך לספר לא היו עורפין כלל והנמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד היו מניחין ומודדין לעיר אחרת שיש בה ב"ד ובבבלי הגירסא במתני' או לעיר שאין בה ב"ד לא היו עורפין וגירסא זו קשה להולמה. אם לא שנאמר דאם עיר שרובה ישראל ואין בה ב"ד קרובה אל החלל וכשנמדד אל עיר שיש בה ב"ד עיר שרובה עכו"ם קרובה לו לא היו עורפין ודוחק וצ"ע. והרמב"ם כתב פ"ט מה' רוצח נמצא קרוב לירושלי' או לעיר שאין בה ב"ד מניחין אותם ומודדין לשאר עיירות וכו' מדכלל עיר שאין בה ב"ד עם ירושלי' ש"מ דסובר דכי היכי בירושלים אף שאין עיר סמוכה לה הראויה להביא עגלה ערופה אין מביאין כלל ה"נ בעיר שאין בה ב"ד דינא הכי ומפני כן אני תמיה ממ"ש הרב בכה"ג פ"ז מה' רוצח שיש לתמוה על הרמב"ם שלא כתב בעגלה ערופה דאם אין שם ב"ד שאין מביאין ע"ע וצ"ע:

נמצא חנוק ותלוי באילן לא היו עורפין. אבל חלל ותלוי באילן היו עורפין וכדפרשתי בקונט' וא"ת לר"א נופל למה לי וי"ל דסד"א דבר הכתוב בהווה סתם מונח באדמה חלל הוא וסתם תלוי באילן חנוק הוא קמ"ל נופל לאפוקי תלוי באילן וחנוק אבל חלל ותלוי באילן עורפין ועיי' בבבלי:

או לעיר שאין בה ב"ד וכו' דכתיב ידינו לא שפכו וכו'. ותימא איך שמעינן מהך קרא שמניחין העיר הקרובה שאין בה ב"ד ומודדין לעיר שיש בה ב"ד ואם נאמר דאיצטרך הך קרא דאין מודדין לעיר שאין בה ב"ד קשה הא כתיב מפורש זקני העיר וליכא וכ"ה בבבלי ודוחק לומר דה"א דזקני העיר למצוה וצ"ע מיהו בבבלי פ"ב דמכות פליגי אמוראי אי אמרי' זקני העיר למצוה או לו ע"ש בתוס' ובמ"ל פ"י מה' רוצח ועמ"ש בסמוך בתוס' בד"ה נמצא:

למחלוקת ניתנו וכו'. ראיתי בקונט' שנדפס בשם גיסי הגאון הרב מהור"ר חיים יונה נ"ע וז"ל כתב הרמב"ם פ"ד מה' עכו"ם אין אחת מערי המקלט נעשית עיר הנדחת שנא' באחת שעריך ולא ירושלים וכו' וכתב הראב"ד לא ידעתי מאין לו זה ולא נאמר בגמ' אלא על ירושלים אבל כל ערי מקלט השבטים נתנו אותו מחלקיהם ע"כ וכתב היא ז"ל שכן מפורש בספרי תהיין שלא נעשו ערי המקלט עיר הנדחת והרמב"ם שלמד כן משעריך יצא לו מהא דתנן ספ"ב דמכות מעלים היו שכר ללוים דברי ר"י רמ"א לא היו מעלין להם שכר וגרסי' עלה בגמרא אלא אמר רבא מחלוקת במ"ב ערי הלוים שהיו קולטות דמ"ס ועליהם תתנו כי הנך לקליטה ומ"ס ועליהם תתנו כי הנך מה הנך לכל צרכיהם אף הני נמי לנל צרכיהם אבל בשש ד"ה לא היו מעלים להם שכר ע"כ ועולה מזה ברור שלד"ה שש ערים הנקראות ערי מקלט אף לאחר שנתנו אותם השבטים מחלקיהם ללוים לא היו מיוחדות ללוים כשלהם אלא היה לכל ישראל תפיסת יד בה לדירת הרוצחים בלא שכר ע"כ וקשה טובא דמ"ש שש ערי מקלט אף לאחר שנתנו אותם השבטים מחלקיהם וכו' לא משמע כן מסוגיין ומסוגי' דפ"ב דמכות אלא למ"ד דלא היו מעלין שכר ללוים לא נתחלקו לשבטים אבל למ"ד מעלין מביאי' ע"ע ה"ה דנעשית עיר הנדחת וע"ק לדבריו ה"ל להרמב"ם לבאר בעגלה ערופה דאף ערי המקלט אין מביאי' עגלה ערופה דכי היכי דלא קרינן בהו בשעריך כמו בירושלים ה"נ דלא קרינן בהו לרשתה כמו בירושלים וראיתי להגאון במ"ל שכתב בפ"י מה' רוצח ואין מודדין לירושלים וכו' ואם היה החלל קרוב לערי המקלט עיין בירושלמי פ' ע"ע ע"כ ונראה דכוונתו להקשות אהרמב"ם כיון דפסק בפ"ט מה' רוצח דלא היו מעלים שכר ללוים א"כ סובר דלבית דירה נתנו וכמפורש בירושלמי ספ"ב דמכות א"כ ה"ל לבאר נמי דאינן מביאות עגלה ערופה וכמפורש כאן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף