שיירי קרבן/סוטה/ו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
תוספות הרי"ד




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פלוני אכל חלב וכו'. הנה הרמב"ם הביא דיני' אלו וכתב דין זה דחלב פ"ג מה' שגגות ודין נזיר בפ"ט מה' נזירות ודין כהנת בפי"ו מה' סנהדרין אבל בה' סוטה לא ביאר דין זה אם בא ע"א לאחר ששמע מעוף הפורח או מחמותו מה דינו לענין כתובה וצ"ע. ובמ"ל כתב פ"ג מה' שגגות דין זה דחלב נלמד מהירושלמי דפ' שני נזירין הביא רבינו פ"ט מה"נ ע"כ. לא ידעתי למה לו למילף מנזיר הלא גם בחלב נאמרו הדברים כאן. גם בפ' שני נזירין יש טעות בספר וכאשר הגהתי שם ע"ש:

ממה דר' מנא אמר פלוני' כהנת זינתה. והאריך בזה וכו' כתב הרמב"ם בפ"א מהא"ב המקנא לאשתו ונסתרה ובא עד א' והעיד שנטמאת והיה בעלה כהן ובא עליה אח"כ ה"ז לוקה עליה משום זונה אע"פ שעיקר העדות בע"א כבר הוחזקה בו זונה ע"כ. והקשה הה"מ למה לא כתב שלוקה אלאו דטומא' גם ל"ל שבעלה כהן אפי' ישראל לוקה משום טומאה ודחק הרבה ע"ש ובפי"א מה"ג. ואני תמה שכל מפרשי הרמב"ם לא כתבו מקום מוצא דין זה. והדבר מבואר שהן הן דברי ר' מנא. לכך לא דקדק לכתוב לאו דטומאה אלא תפס לשון הירושלמי. וא"ת היא גופא קשיא למה לא אמר ר' מנא דינו בישראל ומשום טומאה י"ל דר' מנא סובר כר"י בן כיפר. דלית ליה לאו בסוטה שזינתה וכבר כתבתי לעיל דף ג' בתוס' בד"ה שמואל וכו' דר' יוחנן נמי ס"ל כר"י בן כיפר ואף שי"ל דר"י פליג ארב בהא דאע"ג דכתיב ביה טומאה בסוטה שזינתה אין דינה כעריות לפטור צרתה מ"מ טפי נראה כמ"ש שם דס"ל כר"י בן כיפר. ועי"ל דבאשת ישראל לא פסיקא ליה דאפשר שהיתה שוגגת או אנוסה גם אפשר שיתברר הדבר ששקר העד כגון שניסת לאחר וקינא לה מאיש זה ולא בדקו לה המים אבל באשת כהן אין הבירור הזה מועיל דאף שהיתה שוגגת או אנוסה זונה היא ואין המים בודקין לאנוסה כדאמרי' לעיל בפ' כשם. אלא שעדיין קשה באשת כהן אמאי אינו לוקה משום טומאה הא אפי' בנאנסה איכא משום טומאה כדאיתא בבבלי ביבמות דף נ"ו ע"ב. מיהו לפמ"ש הבעה"מ שם דרב עמרם פליג ארבה ולית ליה באשת כהן שנאנסה דאית ביה לאו דטומאה י"ל דר' מנא ס"ל כרב עמרם וע"ש ובתי' הרמב"ם הארכתי ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף