קרבן העדה/סוטה/ו/ב

קרבן העדה סוטה ו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אני ראיתיה שנטמאת. לאחר סתירה:

לא היתה שותה. דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלי' לדבר:

אף לפוסלה מכתובתה. שלא תשתה ולא תטול כתובת':

יבמתה. אשת אחי בעלה:

ובת בעלה. מאשה אחרת:

הרי אלו נאמנות. לעדות זו אע"פ שהן פסולים לכל שאר עדות שהוא לרעתה לפי שהתורה האמינה לכל עדות שיש בה ומיהו לא לפסלה מכתובתה הואיל ושונאו' אותה אלא שלא תשתה:

גמ' ופריך וכר"י דסובר ועד משמע שני' איצטריך אין בה דבאח' סגי ומנ"ל לרבו' עבד וכו' לימא מתני' דלא כר"י:

כל מקום שנא' בתורה עד סתם הרי אלו בכלל שני עדי'. דכתיב לא יקום עד אחד באיש ממשמע שנאמר עד איני יודע שהוא אחד אלא ללמדך כל מקום שנאמר עד הרי כאן שני' עד שיפרט לך הכתוב אחד:

ומשני אשכח תני. מצא ברייתא דתניא בה ר"י אומר אף לעידי טומאה בעינן שנים להפסידה כתובתה ופליג אמתני' א"נ קסבר ר"י דאפי' שלא לשתות לא מהני עד אחד דה"ק קרא ועד אין בה דהיינו שנים עדים אין בה שהיא לא נתפשה דהיינו שנאנסה אע"פ שיש עד אחד שנאנס' אפ"ה שותה:

ה"ג מתניתין עד שלא הודה ר"ע לר"ט. וה"פ הא דתנן שעד אחד נאמן להפסידה כתובתה אתיא כר"ע קודם שהוד' לר"ט כדמסיק בסמוך:

נאמן לטמאות'. היינו שלא לשתות:

איכן מצינו עד אחד נאמן. להפסיד ממון:

איכן מצינו ע"א בא"א כלום. דהא קיי"ל אין דבר שבערוה פחות משנים אלא ודאי דשאני הכא כיון שיש רגלים לדבר א"כ גם לענין הפסד כתובתה נאמן מהאי טעמא:

חזר ר"ע להיות שונה כר"ט. דאין ע"א נאמן להפסידה כתובתה:

הכי גרסינן חמותה שאמרה אני ראיתיה שנטמא' ואח"כ בא ע"א והעיד שנטמאת מה וכו' מי נאמן להפסידה כתובתה או לא:

מה בא וכו' אלא לא בא אלא להפסידה כתובתה. ועל זה אין ראוי להאמינו דאין ע"א נאמן להפסיד ממון בשלמא אם גם שלא לשתות בא להעיד אמרינן מגו דנאמן שלא להשקותה נאמן נמי להפסידה כתובתה אבל השתא שאין עדותו מהני להשקאה שהרי כבר נראת שלא לשתות אינו נאמן להפסידה כתובתה או דלמא אלו לא העידה חמותה הי' מהני עדותו שלא להשקותה והיה נאמן להפסידה כתובתה גם עכשיו נאמן כיון דהאמינו התורה בעיקר העדות:

ממה דר"י אמר וכו'. כלומר ת"ש מהא דר"י:

ה"ג אמר פלוני אכל חלב והתריתי בו אינו לוקה. וה"פ אם בא עד אחד ואמ' פלוני אכל חלב אינו לוקה דכתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת. א"ל אחד שהוא חלב ואח"כ התרו בו שני' שלא יאכלנו ואכל לוקה דעד אחד נאמן באיסורין ומאמינין לו שהוא חלב:

ועיקר עדותו לא בעד אחד הוא. ואפ"ה לוקה ה"ה הכא כיון שנאמן בעיקר עדותו נאמן נמי להפסידה כתובתה ל"א אע"ג דעדותו כע"א הוא אפ"ה אינו נאמן לבד להלקותו ה"ה הכא אינו נאמן להפסידה כתובתה:

ממה דר"י אמר פלוני נזיר וכו'. כלומר מדר"י נמי איכא למפשט הנך בעיין כדפרישית לר' יוסי:

ה"ג פלונית כהנת זינתה וכו'. שהיה בדין. שלא יהא עד אחד נאמן בה אם לא מגזירת הכתוב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >

מעבר לתחילת הדף