שיירי קרבן/סוטה/ד/ג

שיירי קרבן סוטה ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נישמענה מן הדא קטנה שחלצה וכו'. וקשה מאי ראיה מייתי מחליצה דלא קניס דלמא שאני התם שכבר ניסת וגם הכא מודה ר"מ שאם לאחר שגירשה החזירה לאחר כ"ד חדש שמותרת לו וי"ל דא"כ למה קאמר במתני' המעוברת חברו אינה שותה הא מיהת ראוי' לאישות בדיעבד אלא ודאי אף אם החזירה לאחר כ"ד חדש אסורה לו וא"ת מ"ש דקניס ר"מ הכא אפי' בדיעבד וגבי חליצה לא קניס וי"ל דהכא משום סכנת ולד החמיר יותר וקנים אפי' בדיעבד:

דר"מ היא. פירשתי בקונט' דר"מ מקיש אשה לאיש מדרבנן. וזהו ע"פ מ"ש תוס' ביבמות דף ק"ה ע"ב בד"ה קטנה וכו' ומיהו בירושלמי גרסי' ביבמות ואם לא חלצה חליצתה כשרה (ובבבלי גרסי' במתני' ואם לא חלצה חליצתה פסולה). משמע שסובר דהא דאקיש ר"מ אשה לאיש היינו מדרבנן אבל לר"י חולצת לכתחלה ע"כ. אבל אחרי העיון נ"ל דירושלמי סובר דר"מ לית לי' כלל היקישא דאשה לאיש דהא קאמר בסמוך דר"מ סובר אין חולצין ואין מיבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית משמע דטעמא דר"מ בחליצה וביבום משום שמא תמצא איילונית וכדפרשתי בקונט'. ובהא פליגי הירושלמי והבבלי לכך גרם הירושלמי במתני' ואם לא חלצה חליצתה כשרה אבל הבבלי סובר דטעמא דר"מ בחליצה משום דמקיש אשה לאיש וכמפורש שם ביבמות דף הנ"ל נמצא דמדאורייתא לא הוי חליצה לכך גורם במתני' ואם לא חלצה חליצתה פסולה. וא"ת הא תניא בברייתא ומביאה הבבלי פ' הבע"י ור"פ בתרא' דיבמות קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין דברי ר"מ א"ל לר"מ יפה אמרת שאין חולצין איש כתוב בפרשה ומקשינן אשה לאיש אלא מה טעם אין מיבמין אמר להם קטן שמא ימצא סריס וקטנה שמא תמצא איילונית ונמצאו פוגעים בערוה הרי מבואר כדעת הבבלי וי"ל דהירושלמי מפרש להך ברייתא דמעיקרא הוי סברי רבנן דטעמא דר"מ בחליצה משום דמקיש אשה לאיש אבל לבתר דהשיב ר"מ דחייש לשמא תמצא איילונית אף הוא לא מקיש אשה לאיש כר' יוסי וכל זה ברור לענ"ד ודברי תוס' צ"ע:

שמא תמצא איילונית. מכאן ראיה מבוררת דהא דחייש ר"מ למיעוטא היינו מדרבנן דאס"ד דאורייתא א"כ מדאורייתא אין חליצת קטנה כלום ואיך תנן במתני' ואם לא חלצה חליצתה כשרה וגם בסוגיין משמע מפורש דמדרבנן הוא לר"מ דקטנה אינה חולצת. ותימא על התוס' שכתבו ביבמות ר"פ האשה בתרא בד"ה מחוורתא וכו' ומיהו אי לא חשש ר"מ למיעוטא אפי' היכא דאיכא חזקה בהדה אלא מדרבנן הוה אתי שפיר ע"כ ע"ש. משמע דמסתפקי' בדבר. וגם דבריהם סותרים זה את זה שכתבו ביבמות דף ק"ה ע"ב בד"ה קטנה וכו' שאף הבבלי סובר דחליצת קטנה פסולה לר"מ. מדרבנן. מיהו זה יש ליישב ועיין בלחם משנה פ"ד מה' יבום הלכה ט"ז בד"ה וכן קטנה וכו' אבל מהירושלמי ראיה גמורה היא וי"ל כיון דגדלה ואינה איילונית איגלי מלתא למפרע דחליצה כשרה היתה הלכך אינה אלא מדרבנן ודוחק דהא בשעת חליצה חליצה פסולה היתה מדאורייתא איך תחזור להכשרה וצ"ע:

מודים חכמים לר"א וכו'. וא"ת הא אמרינן לעיל דאיילונית לא שותה משום דכתיב ונקתה ונזרעה זרע יצאה זו שאינה ראויה להזריע זרע י"ל משום דר"א חולק ואומר יכול הוא לישא אחרת אלמא דשמעינהו לחכמים דטעמייהו לפי שאינה ראויה לאישות וע"ז אמר דראויה היא לו אם נושא אשה אחרת וסוגיין אתיא כר' יוסי בר' בון דלעיל ודי"ל דלית לי' הך דרשא דבעינן דוקא ונזרעה זרע וראיתי במ"ל פ"ב מה"ס שהרגיש בזה ע"ש:

לא היה לו אשה ובנים וכו'. כאשר פירשתי בקונט' כ"כ הרמב"ם פ"ב מה"ס. אך קשה לי מאי דוחקיה לאוקמי שנולד לו בן מגרושתו הא כפשטא נמי אתיא שלאחר הקינוי. נשא אשה והיה לו בנים ואפשר דרבותא קמ"ל אע"ג דהיה לו אשה בשעת קינוי אבל לא בנים ובשעת סתירה היה לו בנים אינה שותה אך קשה מנ"ל לפרש כן והיא גופא מנ"ל דאם יש לו אשה הראויה לבניה שאינה שותה הא מיהת ראויה האיילונית לקיימה וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף