שיירי קרבן/נזיר/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מפני שהוא כתולה נדרו בה כו'. בבבלי הגירסא במתני הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר שלה ושלו קיים. אבל הרמב"ם כ' פי"ג מה' נדרים אמר לה הריני נזיר ואת כלומר ואת נזירה כמותי ואמרה אמן אינו יכול להפר אמר הריני נזיר ומה תאמרי האת נזירה כמותי ואמרה אמן ה"ז יפר ואם היפר לה שלו בטל שזה כמו שתלה נדרו בנדרה. ותמהו עלו שדברי הבבלי משמע דלא כוותי'. והש"ך בנק"ה תי' דגירסת הרמב"ם בבבלי כגי' הירושלמי דאמר הריני נזיר ואת דתלה ממש נדרו בנדרה ולא נעשה כמי כו' ומתני' דאמר הריני נזיר ואת מאי דנעשה כמי שתלה נדרו בנדרה ולא ממש כדקאמר בירושלמי דהיינו כאלו אומר הריני נזיר אם תהיה את נזירה ומה שתעשה בנזירות שלך יהיה בנזירות שלי ע"כ. דברי תימא הם חדא השתא בשלא תלה נדרו ממש בנדרה בטל נדרו כשנדרה בטל כ"ש בתולה ממש נדרו בנדרה שיהיה נדרו בטל כשיתבטל נדרה ועוד הרי מפורש בירושלמי מתני' באומר על מנת ואת והיינו תולה נדר בנדרה. והא דקאמר נעשה כמי כו' ה"פ אם אמר הריני נזיר ואת ולא אמר ואת מאי נעשה כו' ועוד סתמא דש"ס משמע דאביי משני הא דתניא בברייתא שניהם אסורין היינו מפני שתלה נדרו בנדרה ולהרמב"ם וכ"ה לסברת הש"ך טפי יש להקל בתולה נדרו כו' משלא תלה. ולולי דמסתפינא אמינא להשוות התלמודיי' דגם גי' הבבלי במתני' מיפר שלה ושלו בטל וז"ל התוספתא האומר לאשתו הריני נזיר ואת אם אמרה הן שניהן אסורין אם רצה להפר לה מיפר מפני שקדם נדר להקם אם לאו הוא אסור והיא מותרת האומר לאשתו הריני נזיר ואת אם אמרה הן שניהן אסורים ואם לאו שניהן מותרי' מפני שתלה נדרו בנדרה. והש"ס פריך מרישא דתני שניהן אסורים ואס"ד מיפר שלה ושלו בטל לא שייך למימר בדידיה איסור דהא יכול להפר שלה וממילא שלו בטל ושני רב יהודה תני במתני' מיפר שלה ושלו קיים. וא"ת תיקשי סיפא דברייתא לר"י וי"ל ודאי דקשיא ליה רישא לסיפא אלא סיפא קאמר חסורי מחסרא ואיירי באומר בפירוש הריני נזיר ע"מ ואת אבל מתני' לא ניחא ליה לחסרא בשלמא סיפא דברייתא מוכחת דאיירי באומר ע"מ ואת דהא סיים בה מפני שתולה נדרו בנדרה אבל מתני' דתנן סתמא אין לאוקמי בהכי. וה"ג אביי אמר אפילו תימא כדקתני מתני' כגון דקאמר לה הריני נזיר ואת סתמא נמי משמע דקא תלי נדרו בנדרה ברייתא דקאמר לה ואת מאי דלא תלי עצמו בה הלכך מיפר שלה ושלו קיים. (מיהו בתוספתא ודאי דאיכא ט"ס וצ"ל מפני שקדם הקם לנדר. דהקמה הוא מה שאמר ואת ונדר לא הוי עד שאמר' אמן הלכך אין הקמתו כלום כדתנן נדרים פ"י האומר כל נדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום. דבעינן שיחול הנדר קודם ההקמה. ואם רצה להפר יפר. והא דתנא בתוספתא בתר הכי הריני נזירה ואתה ואמר הן שניהן אסורים אם רצה להפר אינו יכול להפר מפני שקדם הקם לנדר. נמי ט"ס הוא וצ"ל מפני שקדם נדר להקם. דנדר הוא מה שאמרה הריני נזירה והקם הוא מה שאמר הוא אח"כ אמן. ובס' א"מ העתיק לשון התוספתא כצורתה ואינו נכון). מיהו כל זה דלא כשיטת הרמב"ם. ולשיטתו צ"ל דמרישא פריך ובדאביי גרסי' ברייתא כגון דקאמר הריני נזיר ואת דלא תלי נדרו בנדרה. ועמ"ש בסמוך בד"ה רש"א כו'. ובס' א"מ כ' דטפי יש להגיה הירושלמי דבבלי מוגה יותר ע"ש וא"נ דדברי רבי יוחנן מפורשין דגי' הירושלמי במתני' עיקר וכמ"ש בקונטרס. ומ"ש בס' א"מ ותו איך נוכל לקיים גי' הירוש' ומהיכי תיתי אם אמר בלשון שאלה יפר שלה ושלו בטל הלא נדרו קודם להקם כמ"ש בתוספתא כו' ע"ש. מפני שלא עיין יפה בתוספתא גרם לו לפרש פי' זר. ודברי הירוש' מפורשין דמתני' באומר ע"מ איירי. ומ"ש שם בפי' הירושלמי בהותר היא כו' ע"ש א"נ והעיקר כמ"ש בקונט' ואין להאריך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף