שיירי קרבן/נדרים/יא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולא לשבועות. ותימא קרא ומתני' קשיא לרשב"ל קרא כל נדר וכל שבועת אסור לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ובזקן כתיב איש כי ידור נדר או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו ודרשי' אבל אחרים מוחלין לו ש"מ שאחרים מתירין אפי' שבועות. מתני' דתנן לעיל בפ"ב זה חומר בשבועות מבנדרים ולא קחשיב הא שהבעל והחכם מפר ומתיר הנדרים ואין מפר ומתיר את השבועה. והיה נ"ל דרשב"ל איירי בשנשבע בשם הוא דאין הבעל והזקן מתירין וכן משמע מהא דקאמר ואתיא דרשב"ל כהדא דאיסי. ועיי' בבבלי דף כ"ב אלא דקשיא א"כ ה"ל לאפלוגי בשבועות דר"י סובר כל השבועות מתירין ורשב"ל סובר שאין מתירין אלא בשלא נשבע בשם גם סתימת לשון הש"ס לא משמע כן. לכך נ"ל דרשב"ל מפרש איסר דקרא היינו שאמר איסר ככר זה עלי שהוא לשון שבועה אבל אינו שבועה ממש וה"פ דקרא וכל שבועת אסר שאמר אסר בלשון שבועה וכ"כ תוס' בשבועות דף כ' ע"א בד"ה איסר וכו' ע"ש. וממתני' ל"ק די"ל דתני ושייר. אבל שבועה ממש אין הבעל מפר ואין הזקן מתיר. מיהו קשה דבפ"ק דף א' ע"ב מייתי ברייתא דתני בה מבטא זו שבועה איסר זו שבועה וי"ל:

א"ל איפופי ישראל ולא עללה לבייתך. בגליון פירש ונתחרט ולא התיר לו. ואינו מחוור ומ"ש בקונט' עיקר וכ"ה בבבלי דף כ"כ וע"ש בר"ן:

אר"י מאן תנא כביסה ר"י. וקשה מנ"ל דטעמא דר"י משום חיי נפש דלמא משום דדריש לכם לכל צרכיכם וכ"ה בבבלי בסוכה דף מ' וי"ל א"כ ה"ל להתיר גם משרה. ובבבלי שם הגירס' דפליג ר' יוסי נמי אמשרה ובבבלי בפרקין מפור' בהך ברייתא דר' יוסי אומר כביסתן קודמים לחיי עיר אחרת:

מנין שחיי העיר הזאת קודמין וכו'. וקשה הא כתיב וחי אחיך עמך ודרש ר"ע חייך קודמין לחיי חבירך אבל בבבלי בפרקין קאמר דקמיבעי' ליה מנ"ל שכביסתן קודם לחיי עיר אחרת ודריש לי' מחיתם ע"ש. וא"ת הא נמי ניליף מוחי אחיך עמך וי"ל אי מהתם דוקא חיות ממש אבל כביסה סכנת' בעלמא הוא ותדע דלאו כל מילי ילפינן מיניה דבב"מ ספ"ב תנן אבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת וקאמר בבבלי שם דכתי' אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לכל אדם. ולא יליף ליה מותי אחיך עמך. ועיין בטי"ד סימן תנ"א:

ויכוף לא כן אר"ה וכו. וקשה לוקמי מתני' בשאמרה הנייתך עלי אם ארחץ וכ"ה בבבלי דף פ"א ע"ב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף