שיירי קרבן/כתובות/ד/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"ל אמר ליורשה וכו'. כתבו תוס' בפרקין דף מ"ח ע"ב בד"ה ושמואל אמר לירושתה לא אתא לאפוקי הפרת נדרים דהא תנא דבי ר"י בסמוך דהויא ברשות הבעל להפרת נדרים ויצאה מרשות האב וכו' ע"כ. באמת זו היא קושיא על פירש"י שפירש דברי שמואל דאמר לירושה כמו שפירשתי בקונט'. ומסוגיין מבואר דר' לעזר פליג אהפרת נדרים ולית ליה הא דתני דבי ר"י. דהא רשב"ל הוא דפליג עליה ואמר להפרת נדרים ושמואל ור' לעזר אמרו דבר אחד וראיתי בספר פ"י שרוצה לפרש דברי רש"י דאף שמואל סובר שאין האב יכול להפר אלא דקסבר שאף הבעל אינו יכול להפר ע"ש. והא נמי ליתא דהא אפי' רשב"ל סובר שאין הבעל יכול להפר עד שתיכנס לאופה. אלא שמואל קסבר דאף לאחר מסירה האב והבעל מפירין בשותפות וכן מבואר בלשון רש"י. ולפי מה שפירשתי לא פליגי הירושלמי והבבלי בדברי רשב"ל דלא בא למעט אלא אכילת תרומה ולשאר דברים המסיר' ככניסה לחופה לרשב"ל ובירושלמי נקט להפרת נדרים וה"ה לכתובה ובבבלי נקט לכתובה וה"ה להפרת נדריה. והדברים ברורים באין גמגום:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף