שיירי קרבן/כתובות/ב/י

שיירי קרבן כתובות ב י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני ובלבד דברים שהן רגילין בהן ובבבלי גרסי' אבל אחיו דלית ליה לא הא ולא הא. פי' שאינו רניל עמו ולית ליה א מתי'. נראה שאינו חולק על הירושלמי דה"ק שאינו רגיל עם אחיו כמו שרגיל עם אביו אבל לעולם רגיל הוא עם אחיו יותר משאר בני אדם. ותדע מדנקט אחיו משום דרגיל עמו קצת דאל"כ למה נקט אחיו ולא תני שאר בני אדם. ותו כל הני למה ליה למתני א"ו כמ"ש ובאחרים אפילו רגיל עמו אינו נאמן כיון דמן הסתם אינו רניל עם אחרים לא חילקו חכמים. אך ראיתי להריטב"א בחידושיו שכתב ופירש מתני' לא זו אף זו ומסתברא כיון דקתני אחיו דלית ליה לא הא ולא הא ה"ה לאדם רחוק דעלמא דמ"ש ותנא דמתני' נקט הנהו דמסתמא שכיחי גביה וידעי כתב דידהו. ע"ש. וכמה דחק הרב ז"ל לפרש מתני' והוא דלא כירושלמי והנ"ל כתבתי. והש"ך בח"מ סי' מ"ו ס"ק מ"ח כתב ונראה שיש לפרש לשון הירושלמי תני ובלבד וכו' דהיינו. ה"ה אחרים כאלו שהם רגילים בהם דאלו להרא"ש הל"ל תני מפני שהם רגילים בהם אלא ודאי ה"ה לאינך ובלבד דברים שהם רגילים בהם ע"כ. וקשה איך לא הרגיש שלפי' קשה טפי לשון ובלבד ולפי' הרא"ש לק"מ דאמתני' קאי דלא נטעה כיון שאינו רגיל באחיו כל כך ה"ה לאחרים לכך קאמר ובלבד וכו' גם בא למעט שאם ידוע שלא היה רגיל אצל אביו ואחיו איני נאמן וזה ברור:

וידבר עולה וכו'. מה שיש לדקדק בזה עיי' במ"ש במגילה פרק ד' ה"ג בד"ה וידבר וכו':

מהו להוציא ממון מתוך העדות. מכאן נראה דאף בתחומין בעינן גדול עמו דאל"כ מאי קמיבעיא ליה בקטן תיבעי ליה בגדול שהעיד על תחום שבת אם יהא נאמן להוציא ממון מתוך העדות אלא ודאי בגדול עמו איירי מיהו דעת הרבה מהפוסקים דלא בעינן גדול עמו בתחומין וכ"כ הטור והש"ע בח"מ סי' ל"ה. ומסוגיין משמע דבעינן גדול וכן נראה. ותוס' פ' כיצד מעברין מספקא להו ע"ש:

מהו שיהא נאמנין לומר יוצאין היו וכו'. וקשה למה יהיו נאמנין על אלו שהן איסורי דאורייתא דכל הנך דקחשיב במתני' אינן אלא איסורי דרבנן ונראה דה"פ עד כאן היו יוצאין ללקט פני שביעית כלומר דלאו מארץ ישראל הוא ואין שביעית נוהג בו וקסבר בא"י שביעית בזמן הזה דרבנן והאיש שמוציא שם רע על אשתו ודאי מדאורייתא אינו נאמן בין לזכות בין לחובה מטעם קרוב וכן אשה שמו יאה לעז על בניה אינה נאמנת אלא מיבעיא ליה אי מחזקינן לקלא ע"י עדותן של אלו:

ואומרים נקצץ פלוני ממשפחתו. כתב הר"ן בפרקין דאיירי במשפחת כהנים שיצא עליה שם פסול וקאמר שנאמן התינוק להכשיר משפחת בית אב אחד ממנה שיעיד ויאמר אותו חשש פיסול על משפחת בית אב פלוני הוא ולא על משפחת בית אב פלוני וכו' אבל ודאי שאין התינוק נאמן שזה לא שמענו וכו' אבל הראב"ד החמיר בכאן הרבה ומפרש דמעיד אפי' כשהוא קטן ואין גדול עמו משום דאית ליה קלא יתירתא ומפרסמת מלתא ולא מחלפת ליה ומשפחה זו פסולה אי ה"ל תרי פסלי לה אפומייהו ואי חד חיישינן לה וכו' ע"כ ולפי דעתי שזו חומרא יתירא עכ"ל הר"ן ע"ש. והנה מ"ש הר"ן שאין נאמן לפסול נ"ל שהדין עם הראב"ד שהרי אף לענין ממון נאמן כדאמרי' בסמוך לענין שדה אחוזה והא ודאי שלענין ממון אינו נאמן להעיד בגדלו כדמשמע ממתני' וכמפורש בתוספתא ובבבלי. וע"כ לומר דשאני קצצה שהיא דבר מפורסם ולא מחלפא ליה וכמ"ש הראב"ד אבל מ"ש הראב"ד דאפי' בקטנותו נאמן אינו נ"ל ואדרבה מסוגיין משמע בהיפך דדוקא בגדלן נאמנין וצ"ע:

לא מסתברא על אתר וכו'. לא ידעתי למה השמיטו הפוסקים דין זה. ואפשר דהא דכתבו דבעינן שיהו הבעלים מרדפין אחריהן וכמ"ש הרמב"ם פ"ו מה' גזלה והטור סי' ש"ע היינו שיעידו האשה והקטן מיד בשעת רדיפה. אך דוחק גדול הוא שהרי אין הדבר תלוי בבעלים אלא ביציאת האשה והקטן. גם לא ידעתי למה השמיטו בש"ע ח"מ סי' ש"ע דאשה וקטן נאמנין על נחיל של דבורים וצ"ע:

הדרן עלך האשה שנתארמלה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף