שיירי קרבן/יבמות/י/ד

שיירי קרבן יבמות י ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מסייעא לר' יוחנן וכו'. מסוגיין דהכא ודגיטין פ' הזורק משמע דמוקי למתני' דהזורק כר"ע וכ"כ תוס' בפרקין דף צב ע"ש דהכי סובר הירושלמי אבל הבבלי בגיטין דקאמר נישאו אין זינו לא פליג ומוקי למתני' כר"ע ודייקי הכי מסוגי' דסוטה ספ"ב דגרסי' התם אמרי במערבא לית הלכתא כר"ה דאמר שומרת יבם שזינתה אסורה לבעלה אלא הא דתנן שהי' מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה ר"ע היא דאמר אין ממזר מחייבי לאוין ומשוי לה כי ערוה. ש"מ דלר"ע אפי' זינתה הולד ממזר ותצא מזה ומזה ע"ש. ולענ"ד סוגיא דסוט' תמיה לי טובא דרש"י פי' התם אלמא לר"ע משוי לחייבי לאוין חמורות כחייבי כריתות שהולד ממזר ולגבי ליאסר על בעלה נמי כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו בלא תהי' אשת המת החוצה לאיש זר אוסרה על יבמה ע"כ. ותימא הא ודאי אין חומר יבמה גמורה לאיש כמו שהאשה גמורה לבעלה. דהא אין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה ומהאי טעמא אמר ר"ע דהיבם אינו מיפר נדרי שומרת יבם כמפורש בבבלי נדרים דף עה ע"ש ש"מ דלאו לכל מילי איכא לדמויי שומרת יבם לאשת איש וכ"ש לר"ע דס"ל אין זיקה. גם אין לאסרה על היבם משום דהולד ממנה ממזר דהא אשת ישראל שנאנסה ודאי דהולד ממנה ממזר ואפ"ה מותרת לבעלה כדכתיב והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת ש"מ דאין האיסור לבעלה תלוי בפסול ממזירות של הולד. גם לשון הש"ס אינו מדוקדק דקאמר ומשוי לה כערוה דהל"ל ומשוי להו כעריות. לכך נ"ל דאף לר"ע לאו מדאורייתא אסורה אלא מדרבנן משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה וכו' שגם כאן הולד ממזר ומתנה אף על זנות של שומרת יבם הואיל והיא אסורה לו מדרבנן. מעתה גם מתני' דגיטין פ' הזורק וסוגיא דשם אליבא דר"ע אזלי והירושלמי והבבלי שוין בזה. והא דאמרי' בסוגיין דרבנן נמי ס"ל תצא מזה ומזה א"כ איכא לאוקמי מתני' דסוטה אף כרבנן י"ל ודאי לרבנן ליכא למגזר משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה וכו' אלא משום גזרה שמא יאמרו חלץ זה ונשא זה נמצא מחזיר חלוצתו והיינו משום קנס כמ"ש תוס' בפרקין דף צב בד"ה אבל חכמים אומרים וכו'. ודוקא בשוגג ובנישואין קנסו אבל לא במזיד ובזנות כמ"ש תוס' שם בד"ה נותן להשני גט וכו' ובסוטה לא היה מתנה אלא על זנות דמזיד ולא על השוגג. לפ"ז לרבנן אין ממזר מדבריהם ביבמה ודלא כמ"ש תוס'. גם מ"ש תוס' בד"ה אבל וכו' דהירושלמי סובר כלישנא קמא דרב גידל דנישואין נמי לא אסרי לה איבם וכו' ע"ש. קשה הא ס"ל לירושלמי דאף לרבנן תצא מזה ומזה אלא דאיכא בין ר"ע לחכמים דלר"ע הולד ממזר ולרבנן אין הולד ממזר. וכן מפורש שם בתוס' בד"ה נותן וכו'. וראיתי למהרש"א שהרגיש קצת בזה וכל דבריו אינן מבוררים מ"ש דס"ל לירושלמי טעמא דאחלופי וכו'. קשה הא מפורש בדברי תוס' דלית ליה לירושלמי טעמא דמיחלף ע"ש וי"ל. גם הא דאמרי' בסוטה דליתא לדרב המנונא ומתני' כר"ע וכו'. קשה הא ודאי דלא כרב דאמר בבבלי בפרקין דף צב קרא לא תהיה אשת המת וגו' ללמד דאין קידושין תופסין ביבמה אבל לאו אין בו א"כ י"ל דאף ר"ע ס"ל הכי. גם לשמואל דמספקא ליה אי ללאו הוא דאתי אי לאין קידושין תופסין בה תפשוט ליה ממתני' דסוטה דללאו הוא דאתי. וא"ל דאינהו מוקי למתני' כרבנן וכר' מתנא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבם. דהא ללישנא קמא דרב גידל משמיה דרב לית ליה לרב הא דר' מתנא ועוד הא פסקו הפוסקי' כשמואל ודלא כר' מתנא ונ"ל דלרב ודאי לאו אית בה ביבמה לשוק אלא מדלא כתיב לא תקח וכתיב לא תהי' דורש דאין קידושין תופסין בה ועכ"ל כן דאלת"ה קשה לרב ברייתא דמייתי בבבלי שם אמתני' זו דברי ר"ע שאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ש"מ דיבמה לשוק בלאו גם הא דמספקא ליה לשמואל היינו אי ללאו לחוד' אתי או גם ללמד דאין קידושין תופסין בה ומספקא ליה דלמא לכך כתיב לשון הוי' לאשמועינן דאף על הקידושין עובר בלאו. והא דאמרי' בבבלי דף סט לר"ע כי תהיה היינו כי תיבעל אין משם ראי' דכל מקום דכתיב תהי' לשון בעילה הוא ולא לשון הוי' ועדיין קשיא אס"ד דאיכא לאוקמי לא תהיה לאין קידושין תופסין מנ"ל דללאו אתי דלמא לאין קידו' תופסין לחוד הוא דאתי וע"ש בתו' בד"ה כי תהי' וכו'. ועמש"ל פ"א ה"א סוף ד"ה יבמתו וכו'. ולקושיא שני' י"ל דשמואל מוקי למתני' דסוטה כמ"ד לר"ע אף מחייבי עשה אין קידושין תופסין בהן והולד מהן ממזר ויבמה לשוק לכ"ע מחייבי עשה היא דכתיב יבמה יבא עליה. וסוגיא דסוטה אליבא דרב אזלי. ותו' כתבו בסוטה דף יח ע"ב בד"ה אמר וכו' ונראה אע"ג דפסק דלית הלכתא כרב המנונא הלכתא כוותיה דרב ס"ל דאין קידושין תופסין ביבמה ושמואל מספקא ליה ורב גידל אמר משמיה דרב נישואין יש בה בזנות כדר"ה וכן ר' יוחנן ור' ינאי ס"ל אין קידושין תופסין ביבמה וכו' ע"ש. ודבריהם תמוהין הא ודאי אף מ"ד אין קידושין תופסין ביבמה מצי סובר דלא כרב המנונא כמו שהוכחתי מלישנא קמא דרב גידל ותוס' לשיטתיהו אזלו דכתבו שם בד"ה שומרת יבם וכו' כיון דאין קידושין תופסין ביבמה שמעינן דקרא משוי לה כערוה והויא כארוסה שזינתה ע"כ. אך קשה דא"כ ה"ל למימר במערבא לית הלכתא כרב דאמר אין קידושין תופסין גם בדברי רש"י ותוס' והרא"ש בפירקין דף צב ע"ב מפורש דאף שאין קידושין תופסין ביבמה מ"מ י"ל אם זינתה מותרת ליבם וצ"ע. ולעיל פ"ד הי"ד כתבתי בתוס' דלר"ע איצטרך היא תועבה לאשמועינן דחייבי לאווין לאו בני חליצה וייבום נינהו ולא אמרי' אתי עשה ודחי ל"ת ע"ש וא"ת היא תועבה במחזיר גרושתו הוא דכתיב וזו מחייבי לאוין דבעל ולר"ע לית לה צרה וקושית תוס' דף ט' אחייבי לאוין דיבם קאי וי"ל דהכי קאמרינן מחזיר גרושתו הוא דהיא תועבה ואין צרתה תועבה לפי דלא שייך בה צרה שהרי אין קידושין תופסין בה ושתהי' היבמה גרושתו של יבם ליכא לאוקמי דא"כ פשיטא דלא תפסו בה קידושין מבעל' שמת שהיתה אשת אח אבל צרת חייבי לאוין אסירי דחייבי לאוין דיבם לעריות דמיין דאינן בני חליצה ויבום ופוטרות צרותיהן וממילא מתיישבים קושית תוס' דף ט' בד"ה והרי וכו' ע"ש. וקושית תוס' דף מד בד"ה איכא וכו' ע"ש. גם יש לדקדק בתוס' דף ט' בד"ה והרי וכו' אם נאמר דקושיתם מחייבי לאוין דבעל מאי ראיה מייתי מסוגיא דשס הא מתני דפ' כיצד איירי בחייבי לאוין דבעל לפירש"י במתני' שם בד"ה גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ועמש"ל בפ"ב ה"ד בתוס' בד"ה גרושה וכו'. גם לפמש"ל פ"ד הי"ד בתו' דרש"י סובר מקרא כי תהיה לאיש זר שמעינן כל שנבעלה לפסול לה הוי זונה. מיושב קושית תוס' אפירש"י ע"פ ארבע אחין בד"ה אע"פ שמותרת וכו'. ואין צורך לכל מה שדחקו תוס' שם ע"ש. גם מ"ש תוס' בפרקין דף צו ע"א בד"ה ודלמא אינו פוסל וא"ת ומאי דוחקיה לומר כן נימא בדרב המנונא פליגי ואכולא מילתא דר"י וכו' ע"ש. לפמ"ש לק"מ דלא מסתבר לאוקמי רב כרב המנונא דהא ללישנא קמא דרב גידל לית ליה לרב הא דרב המנונא. ואחרי שאין כאן מקומו להאריך והלכה זו כלולה ובלולה מסוגיות רבות בש"ס אמינא המעיין היטב בכל הסוגיות שהבאתי ירא' בעליל כי בדברינו מתישבים דברים רבים אשר תמהו עליהם הראשונים והאחרונים נ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף