שיירי קרבן/יבמות/ב/י

שיירי קרבן יבמות ב י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנאמר והיה הבכור אשר תלד. כמ"ש בקונטרס כן פרש"י. וקשה הא לעיל בריש פירקין לרבנן איצטרך ויבמה לערב כל הפרשה וי"ל דמוי"ו תדרשו כמ"ש שם בתו'. מיהו בבבלי דף ח' ממעטינן ויבמה לדרשות אחרות וי"ל ודאי לאו אוהיה הבכור לחוד קאי דא"כ ה"ל למכתב בחד קרא אלא מכח סמוכים קדריש הכי:

אלא עד שיהא הנולד בכור וכו'. וקשה דלמא ה"ק אם יהי' בן הנולד מהיבמה בכור לנחלה אצל היבם אז יקום היבם על שם אחיו המת לנחלה אבל אם אינו בכור לנחלה כגון שיש לו להיבם בנים מאשה אחרת לא יקום היבם בנחלה אלא הרי נחלת המת לכל האחין בשוה. והשתא ליכא לשנויי כדשנינן. וטעמא רבא אית ביה דכשבן היבמה הוא בכור ונוטל פי שנים באחיו היבם דינא הוא דלשקול היבם נחלת המת אבל בלא"ה לא ויש לומר לפ"ז אם קם היבם בנחלה שאין לו בן והולידה היבמה בת תחלה או שמת הבכור מוציאין מידו ואין סברא למוקים קרא בהכי וצ"ע:

אלא אם אינו ענין לנולד תנהו ענין למייבם. וקשה הא דרשינן בפ"ק אשר תלד פרט לאיילונית שאינה יולדת. ועי' בתוי"ט בד"ה מצוה בגדול וכו' שהאריך בזה. מיהו בסוגיין משמע דלא כוותיה ובאם אינו ענין קדריש ליה על היבם לכך מוקמי' אשר תלד פרט לאיילונית:

הנטען על אשת איש והוציאוה. פירשתי בקונט' ב"ד מתתת בעלה וכ"פ רש"י. אך קשה הא ב"ד לא מפקי בלא עדים ובסוגיין מסיק דמתני' איירי בלא עדים. וליכא למימר דמתני' כר' אתיא דסובר מוציאין אשה בעדי מכוער הלכך מתחת ידי אחר אין מוציאין מידו אע"פ שיש עידי כיעור דא"כ מאי פריך ר' יוסי לרב ממתני' הא שפיר איכא למוקמי מתני' בנטען בעדים והיינו בעידי כיעור וי"ל:

קידש כמו שכנס. כגירסא שלפנינו כך היא גי' הרשב"א אבל גי' הרמב"ן קידש אין אומרים לו שיכנוס אלא שלא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו ע"כ. וא"ת לפי גי' זו מאי קמ"ל שאם כנס אין מוציאין אותה מידו פשיטא השתא אם לא קידש כנס אין מוציאין מידו קידש לא כ"ש וי"ל קמ"ל אע"פ שא"ל לאחר שקידש שלא יכנוס אין מוציאין מידו משא"כ בשלא קידש וכמו שכתב בקונטרס:

אם אומר אתה כן לא נמצאת וכו'. כתב הרשב"א בשם הרמב"ן ונראה דוקא שהיה לה בנים מכניסה הראשונה ע"כ נראה דר"ל מכניסה הראשונה שכנסה זה הנטען ואפשר אפילו היה לה בנים מבעלה הראשון נמי דינא הכי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף