שיירי קרבן/גיטין/ח/ד

שיירי קרבן גיטין ח ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בש"א פוטר אדם את אשתו בגט ישן. עיי' בקונט'. וא"ת אמאי לא ניחוש שבא עליה מדלא נתנו לה עדיין נימא דנתברר לו הדבר שאין בה דבר ערוה ובא עליה ואח"כ מצא בה דבר ערוה ורוצה לגרשה וי"ל דכיון דחזינן דעכשיו רוצה לגרשה מסתמא הוא הדבר ערוה שמצא בה מתחלה ומזוהמת היא בעיניו וכולי האי לא חיישינן:

ואיזהו גט ישן כל שנתיחד עמה וכו'. כ' הרשב"א וק"ל לר"י דאמר לקמן ס"פ דבין לב"ש בין לב"ה לא ראוה שנבעלה א"צ גט שני א"כ נתיחד עמה אחר כתיבה אמאי פסול הא ודאי לא בא עליה ומאי גזירת גיטה קודם לבנה איכא וי"ל דהתם במגורשת גמורה מסתמא סנו אהדדי ומסתמא לא בא עליה אבל הכא דאכתי לא גירשה איכא למיחש שמא בא עליה ע"ש. ולפי גירסא דבסמוך מאחר שנתנו לה ודאי דקשיא מתני' לר' יוחנן. לכך נ"ל דמעיקרא ל"ק לר"י דהכא איירי בלכתחלה לגרשה בגט ישן ודאי דאיכא למיחש אבל התם איירי בדיעבד להצריכה גט שני בעינן שראוה שנבעלה:

וכולן אם נישאו לא תצאו. וקשה מאי וכולן הא לא קאי אלא אגט ישן וי"ל בגט ישן איכא טובא כגון פוטר אשתו בגט ישן או המשליש גט לאשתו על ג' חדשים המוזכר בבבלי פ"ב או שאמר ה"ז גיטיך אם אעבור מכנגד פניך ל' יום כדאיתא שם פ' מי שאחזו א"נ ה"ק כל מקום שחשו חכמים כגון הכא וכגון הנטען על השפחה בכולן לא תצא שלא להוציא לעז על בניה וכמפורש בירושלמי יבמות רפ"ב:

מאחר שנתנו לה. כ' הרמב"ם בפי' המשנה ואיזהו גט ישן שיכתוב לה הגט ואח"כ החזירה ונשאר הגט אצלו ואחר זמן כתיבת הגט ואחר שהחזיר' גרשה פעם שנית ונתן לה זה הגט בעצמו. וכ' התוי"ט לקושטא דמלתא כ' כן אע"פ שלכתחלה אין להתאחר בנתינה אם נתנו אח"כ כשר דקלא אית ליה כדאשכחן בגיטין הבאין ממ"ה. ושמעינן מהכא דלא ס"ל כהרא"ש דאמר כל גט שלא נמסר ביומו לא נתכשר אלא ביומו דא"כ לא ה"ל לסתום אלא לפרש ע"כ. ותימא אדרבא מדברי הרמב"ם משמע דסובר כהרא"ש דאל"כ ל"ל למימר ואיחר זמן כתיבת הגט הא אפי' מוקדמים כשירים דקלא אית להו. וצ"ל דאיחר הזמן אפי' לאחר נתינת הגט פעם שנית דאל"כ מאי מהני שאיחר הזמן. וא"ל א"כ מאי קאמרי ב"ה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה הא זמן הגט מאוחר הוא. דהרמב"ם מפרש כיון שהכל רואין שהגט ניתן קודם לזמן הכתוב בו יאמרו שניתן זמן רב קודם לבנה א"נ איכא דידע בגירושי הראשונים ואינו יודע בחזרה השנייה אבל בשאר מחזיר גרושה ליכא למיחש למידי דהא כשהיא אצלו ליכא למיחש למידי וכשגירשה רואין זמן הגט השני וממילא יודעין שהחזירה משא"כ כאן. ואי אפשר לפרש כפי' התוי"ט דמפרש ואחר לשון בתר הוא. דא"כ הוא מיותר דסתמא הכי הוא ועוד ה"ל למימר שיכתוב לה הגט ואחר זמנו החזירה וכו' א"ו כמ"ש ואפי' לפי' התוי"ט קשיא לי מאי סייעתא מייתי מהכא הא כ' הרא"ש דלכ"ע בשעת הדחק גט מוקדם כשר אפי' מידו לידה וכמ"ש הב"ש סי' קמ"ח ס"ק ה' ע"ש א"כ לכך סתם הרמב"ם וא"ל הא כ' הרמב"ם פ"ט מה"ג דגט ישן ע"י שליח בטל הוא לאו קושיא היא דהתם איירי שנתייחד עמה בין מסירתו לשליח לנתינה דאמרי' בטולי בטליה משא"כ הכא י"ל שנתנו לשליח אחר שנתייחד עמה דודאי כשר. וביותר אני תמה על התוי"ט שלא הרגיש בט"ס שבדברי הרמב"ם כיון שלא הזכיר הגירושין הראשונים מאי קאמר וגרשה שני'. אלא ודאי דגרסי' וגט ישן הוא שיתן לה הגט וכו'. וכ"מ במה שסיים ונתן לה זה הגט בעצמו. ומ"ש ונשאר הגט אצלו. היינו לאחר הנתינה הראשונה נשאר הגט אצלו ומזה נראה דגי' הרמב"ם במתני' כמ"ד מאחר שנתנו לה. ולא ראיתי להפוסקים שהזכירו דין זה של הנותן גט והחזירה אם מותר לגרשה בו שנית או דכשר בדיעבד או דפסול לגמרי. ולא דמי לשטר שנמחל שיעבודו. דהתם שיעבוד כתוב בו משא"כ בגט וראיתי לרשב"א שכ' לקמן פ' המגרש דף ע"ג ע"ב בד"ה כיצד וכו' כיון שקנאתו היא הורע כחו ואיך חוזר הוא ומגרש בו והא אין אשה מתגרשת שני פעמים בגט אחד ע"כ. לא ידעתי מנ"ל הא כשהיא חוזרת ומקניא ליה למה לא יגרשנה שנית בגט זה. ואפשר דקשיא ליה למה לא תנן התם יחזירנו לה ויעלנו ממנה. ודקדוק קלוש הוא. וצ"ע:

מסייעא לב"ה. וא"ת מאי סיועא איכא ממתני' הא מודו ב"ש דאי עבר וגירשה דהוה גט וי"ל סובר הש"ס כמ"ד דלב"ש אינו גט עד שימצא בה דבר ערוה. ועמ"ש סוף מכלתין בד"ה קריי' וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף