שיירי קרבן/גיטין/ד/ט

שיירי קרבן גיטין ד ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלוקח מביא ביכורים. גירס' רש"י לוקח ומביא ביכורים. וכתבו תוס' ומיהו ק' לר"ת דבגמ' מייתי ראי' מהא דיש קנין לעכו"ם מפני תיקון העולם אין מדאורייתא לא מנ"ל דלמא תיקון העולם קאי אהא דחייבוהו לוקח ע"כ. ועיי' במהרש"א. ולפום ריהטא י"ל לפי שיטת הרמב"ם הא דאין קנין לעכו"ם היינו אם חזר הישראל וקנה השדה אבל בעודה ביד העכו"ם לכ"ע יש קנין א"כ מ"ד יש קנין אם חזר הישראל וקנאה בטלה קדושתה. א"כ שפיר מקשה ממתני' מאי תיקון העולם יש בזה הא אפי' אם חזר וקנאה בטלה קדושתה. אך אין לשון הש"ס משמע כן ועוד מתוך שהוא יודע שצריך ליקח ביכורים מעיקרא אינו מוכרה לו וממילא קאי בקדושתו. ובעה"מ כ' ה"ג וחזר ישראל ולקחה ממנו לוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם וקמ"ל אף על פי שבכרו וכל גדלתן היה ברשות עכו"ם לא מיפקעי מביכורים ע"כ וקשה אם כן מאי קאמר בש"ס כיון דחזו דקא מוקרי ומזבני דסברי בקדושתייהו קיימן תיקנו להו דלא לייתי וכי בשביל קנין שדה בקמותיה לחוד תיקנו ומאי היכירא יש בזה הא לא שכיח כולי האי ועוד הא רואין שחייבין ליתן תרומות ומעשרות מפירות עכו"ם ממילא ידעין דבקדושתייהו קיימין ואין סברא לומר ביכורי' לאו דוקא אלא אף מתרומות ומעשרות פטרו להו בתקנה ראשונה דקשה וכי יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה בדבר שיש בו עון מיתה. אבל לפירש"י ניחא דדוקא בביכורי' חייבי לי' דמצוה דרמיא עלי' הוא ופטרו אותו מפני התקנה דשב אל תעשה הוא וכן לשיטת הרמב"ם ניחא דפירות הגדולים ברשות העכו"ם לכ"ע פטורים. ומה שיש לדקדק בדבריו מסוגיין כתבתי במסכת דמאי פרק ב' ע"ש:

מתני' דר"מ. בקונט' הגהתי דלא כר"מ. מיהו יש ליישב הגירסא וסמיך אהא דמסיק לקמן דר"מ סובר דקנין פירות יש לו בה וכל שגדלו ברשות העכו"ם אינו מביא. ומסוגיין ראיה לדברי הרמב"ם דמ"ד אין קנין היינו כשחזר ולקחה הימנו אבל כל זמן שהשדה בידו יש לו בה קנין פירות לפטרה ממעשרות:

הקיש עבדי' לאחוזה. וא"ת מי איכא למ"ד דלא הוקשו עבדים לקרקעות הא מפורש כן במשניות במקומות רבות וי"ל שאני הכא דכתיב לא תמכר לצמיתות הא אם נמכר הרי היא חלוטה כדמסיק:

מודה שיש לו בה קנין נכסים בבבלי מסיק לר"א אפי' למ"ד יש קנין אינו יכול לחפור בורות שיחין ומערות דכתיב לה' הארץ. כלומר והוא שנתנה לישראל לעשות בהמה שירצו אבל לא לעכו"ם. ונראה שכן היא דעת הירושלמי דמייתי בסמוך קנה שדה ביובל וכו'. והרשב"א כ' בד"ה אבל יש קנין לעכו"ם לחפור בה. בורות כלומר שאינה כקרן פירות לחוד שאינו חופר בה בורות ואף הלוקח שדה בזמן שהיובל נוהג אינו יכול לחפור בה בורות אלא כקרן הגוף דמי ויכול לחפור בה וכאותו שאמרו בירושלמי בפרקין קנה שדה ביובל וכו'. קצת קשה איך מייתי ראיה לסתור דהא מסקינן לכ"ע הקונה שדה ביובל אסור לחפור בה בורות. ודוחק לומר דמייתי ראיה כל שקנה פירות קנה קרקע ויכול לחפור בה מכל מקום לישראל הקונה שדה ביובל ראיה לסתור הוא ויש ליישב:

הדרן עלך פרק השולח

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף