שיירי קרבן/גיטין/ד/ג

שיירי קרבן גיטין ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בראשונה היו נשבעו' לשקר וכו'. בבבלי גרסי' נמנעו מלהשביעה מ"ט אילימא משום דרב כהנא בעון שבועת שוא בנים מתים מאי איריא אלמנה אפי' גרושה אלמה אר"ז וכו'. וקשה טפי ה"ל לאקשויי א"כ מאי הועיל ר"ג בתקנתו שתהא נודרת הא אמרי' בבבלי שבת פ"ב בעון נדרים בנים מתים דכתיב לשוא הכיתי את בניכם. גם בכתובות פ' המדיר אמרינן בבבלי וירושלמי נודרת ואינה מקיימת יוצאת שלא בכתובה מפני שקוברת את בניה שנאמר לשוא הכיתי את בניכם. ויותר קשיא אסוגיין דמשמע דהאי טעמא עיקר ואפשר מ"מ אף לעונש זה דמיתת הבנים חמירא שבועה מנדר דגבי שבועה כתיב לא ינקה ונפרעין ממנו מהרה משא"כ בנדרים:

אילולא דאנא וותרן וכו'. וקשה מאי וותרנות הא זה הוא בידה לקפוץ ולישבע ואר"ה אם נשבעה נשבעה וי"ל לכך מייתי הא דרב בתר הא דר"ה לומר דרב פליג וסובר אם נשבעה לא מהני מיהו בבבלי גרסי' אר"ה מודה רב בקופצת וי"ל השתא מיהת לא נשבעה. כתבו הרשב"א והר"ן פירש"י וכיון שנשבעה נשבעה ומגבינן לה באותה שבועה והכי מוכח בירו' דגרסי' התם עברה ונשבעה ר"ה אמר נשבעה נשבעה אבל ר"ח ז"ל כ' מודה רב בקופצת מעצמה ונשבעה. משביעין אותה שבועה כתקנה על דעת ב"ד ומגבין כתובתה ע"כ. ואיני יודע מאי הוכחה איכא בירושל' די"ל ה"ק אם נשבעה נשבעה ומהני דמגבינן לה בשבועה אחריתי ועוד דלמא בשנשבעה כתקנה ע"ד ב"ד איירי רב הונא:

הלך והקדים זמנו וכו'. עיין מ"ש בקונ'. וקשה תינח לרבנן דר"ש לעיל פ"ב ה"ב דסברי נכתב ביום ונחתם בלילה פסול אלא לר"ש דמכשיר ש"מ דס"ל דלא חיישינן לשמא יחפה תיקשי ליה מ"ט תיקון ר"ג שיהו העדים חותמין על הגט. מיהו בבבלי בפרקין גרסי' מפני תיקון העולם דאורייתא הוא דכתיב וכתוב בספר וחתום אמר רבה לא צריכא אלא לר"א דאמר עידי מסירה כרתי תקינו רבנן עידי חתימה מפני תיקון העולם דזימנין דמייתי סהדי א"נ זימנין דאזלי למדינת הים. לפ"ז ניחא גם לר"ש. וניחא הא דקשיא לן אנן דקיי"ל כר' יוחנן דטעמא משום שמא יחפה למה לא קאמר רבה דהיינו טעמא דעדים חותמין על הגט משום שמא יחפה והיינו משום דבעי לפרש טעמא דר"ש. ועמש"ל פ"ב ה"ב בתו' בד"ה אר"י פסול וכו'. והרשב"א כ' פירש"י וקרא עצה טובה קמ"ל וקשה א"ה אכתי למאי איצטרך ר"ג לתקן הא ר"ג נמי עצה טובה גרידתא אשמועינן ולכתחלה נמי לא מצרכינן הכי וכ"כ ר"י ודייק ליה מדתנן לעיל אין כותבין לא על נייר מחוק וכו' וחכמי' מכשירין אלמא אפי' לכתחלה מכשירין מדקתני ת"ק אין כותבין ואמרי' עלה מאן חכמי' ר"א היא דאמ' עידי מסירה כרתי והתם אי מייתי סהדי א"נ אזלי למדינת הים לא מקיימינן מעדי חתימה שבו דהא עשויין להזדייף וכמי שאינן חתומין דמו ע"כ. ולפמ"ש לק"מ ודאי ר"ג אפי' בדיעבד פוסל משום גזרה דשמא יחפה והא דמכשירין בנייר מחוק דודאי לא יקיימו מהני סהדי החתימי' על שטר זה כיון שראוי להזדייף וצריך להביא עדי מסירה והם יעידו על זמנו של הגט. וכן הא דמייתי הרשב"א ראיה מדתנן לעיל כתב לגרש בו את הגדולה וכו' ע"ש לאו ראיה היא דהתם נמי אין מקיימין מעדי חתימה כיון דידעינן דשני יוסף בן שמעון דרים שם וכמ"ש נמצא דברי רש"י קיימים וברורים:

כמ"ד מעשרות מן דבריהן. ניחא וכמ"ש בקונט'. וקשה ולדידיה מי ניחא הא מודה מיהת עזרא תיקן שתהא שמיטה נוהגת בבית שני והלל בזמן הבית היה איך יכול לבטל דברי עזרא הא קיי"ל אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין. ועיין בחי' הרשב"א בד"ה והא דאמר אביי וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף