שיירי קרבן/גיטין/ד/א

שיירי קרבן גיטין ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

השולח. הדא פליגי על ר"י וכו'. וא"ת דלמא דוקא והגיע בשליח הוא דמהני אבל מבטלו בביתו לא בטל דאמרינן לצעורא קימכוין וי"ל כיון דהגיע ממילא משמע כמפורש בבבלי אין חילו' בין שפגשו בדרך לבין יושב בביתו ומבטלו:

עשה שליח להוליך וכו'. גי' בעל העיטור והרא"ש היא עוש' שליח להוליך צריך ליתנו לה בפני שני' ואין השליח עולה משום שנים עשה שליח להוליך את הגט צריך להחזיקו בפני שנים ואין השליח עולה משום שני' הלך שליח לבטל הגט וכו' ובחידושי הרשב"א חסר החלוקה הראשונה מפני כך סבר הרב"י שמ"ש הטור סי' קמ"א הלכך נראה שעולה במקום עד אחד דהא קיי"ל וכו' קאי על החזקת השליח ע"ש. ואינו כן דהרא"ש לא פי' אלא על החלוקה הראשונה ועלה קאמר דפי' הירושלמי ואין השליח משום שנים היינו שאין השליח לחוד עומד במקו' שני עדים אלא במקו' עד אחד ומייתי הטור ראי' מהא דאמרי' הן הן עדיו וכ"כ הב"ח שם. וכן מבואר בעיטור. ומ"ש הב"י שמ"ש הרא"ש שהרי הוא במקו' הבעל קאי אהחזקת השליח בשליחותו ולכך פסול דה"ל נוגע בדבר ואינו נאמן על עצמו ע"ש. תימ' שהרי מבוא' בדברי הרא"ש שלא פירש אלא החלוקה הראשונה דצריך ליתנו לה בפני שנים בלא הוא. ומודי' הרשב"א והרא"ש הא דקאמר הירו' ואין שליח משום שנים כוונתו דצריכין שנים בלא הוא ודלא כפי' העיטור והטור דמפרשי' דקמ"ל דאין השליח עולה לשני עדים אבל לעד אחד עולה וכבר השיג הב"ח על פי' זה ע"ש אלא בהא פליגי להרשב"א במקום שא"צ אלא שנים כגון לר"א דאמר עידי מסירה כרתי השליח עד ועולה משום שנים ולהרא"ש אף בכה"ג אין השליח עד שהוא במקום בעל וצריך שני עדים אחרים. וכ"נ דעת הרמב"ם שבפ"ז מה"ג הלכ' י"ד כתב שליח שהביא גט כשהוא נותנו לה נותנו בפני שנים ואותן השנים צריכין לקרותו ואח"כ ינתן לה בפניה' שדין השליח עם האשה כדין הבעל עמה שתחתיו קם. וכ' הה"מ דיצא לו מן הירוש' דקאמר צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה משום שנים ע"כ. ואני תמה על הטו' שמביא ראי' מדברי הרמב"ם שהשליח עד אחד הוא וא"צ להצטרף עמו אלא אחד. ומ"ש הב"ח גם מה שמיקל הרמב"ם שאין שליח הולכה והבאה צריך עדים וכו' והך ירוש' דמצריך שנים בהתזק' השליח איירי במקום שצריך להתקיים בחותמיו וכמו שפירש הרשב"א ומביאו ב"י לא קיי"ל הכי אלא צריך להחזיקו בפני שנים אחרי' וכפשט הירוש' ע"כ. ותימא איך חשב כן על מאור עינינו הרשב"א ז"ל שיפרש הך חלוק' דהחזקת השליח דאיירי בשצריך להתקיים בחותמיו דמה ענין זה לזה. ודבריו מבוארים דאחלוק' קמייתא קאי אם צריך ליתנו לה בפני שנים והוא אלא שחלוקה זו נשמטה בחי' הרשב"א כמ"ש לעיל וזה מבואר מאוד. ונ"ל שגי' שלפנינו בירו' היא גי' הרמב"ם. נמצינו למדי' המבי' גט ממדינת הים לדברי הכל צריך ליתנו לה בפני שני' מלבד השליח דקיי"ל כר' יוחנן בבבלי פ"ק דף ה' ע"ב. המביא גט בא"י או ממדינ' למדינ' לדע' הרא"ש והרמב"ם בעינן שנים מלבד השליח. ולדעת הרשב"א ובעה"ע והטור סגי באחד מלבד השליח. להחזיק שליח הולכה והבאה. לדעת הרמב"ם א"צ כלום. ולדעת בעה"ע והטור צריכין אחד מלבד השליח. ולדעת הרשב"א והרא"ש צריכין שנים מלבד השליח. ושליח לבטל לדברי הכל מבטלו בפני שנים והשליח מן המנין. זה העולה מכלל דברינו. ועמ"ש בסמוך בתו' בד"ה תלה וכו' ולפי' בעה"ע והטור הא דקאמר ואינו עולה משום שנים היינו משום שנים אינו עולה אבל משום א' עולה קשה הא דקאמר הלך השליח לבטל הגט צריך לבטל בפני שנים והשליח עולה משום שנים ה"ל למימר צריך לבטלו בפני השליח וא"ל הא דקאמר צריך לבטלו בפני שני' היינו בדלא שלח שליח אבל שלח עולה משום שנים דהא בהלך השליח לבטל הגט איירי וי"ל הא דקאמר והשליח עולה משום שנים היינו בשליח להולכה כשמבטל בפניו תו לא צריך דהא עיקר הטעם דצריך שנים היא להודיע שדבר ברור הוא ולא מכוין לצעורא א"כ למה לא ניבעי שנים גם סתימת לשון הפוסקים לא משמע כן וצ"ע:

א"כ יכילו לה ואמרת לי ליהוי בידך. עיין בקונט'. ועי"ל שאמר שבא אצלה ואמרה לו ליהוי בידך ותהיה אתה שלוחי לקבלה. אך להוציא נפשי מפלוגתא לא פירשתי כן דפליגי בה אמוראי בבבלי דף ס"ג ע"ב אם אשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה או לא ומסקנא דש"ס שם דספיקא הוא. והא דקאמר מאחר שיש בידו לגרש נאמן ליכא לפרושי מאחר שיכול לגרשה עכשיו בו דהא עכשיו רוצה הבעל לבטלו. מיהו י"ל מגו דאי בעי יהיב לה הגט עכשיו ויאמר שכבר נתנו לה קודם הביטול ואין הבעל יכול לערער כיון שהגט בידה וצ"ל דמיירי דליכא עדים שראו הגט עכשיו בידו:

חלה שליח וכו' הפוסקים השמיטו דין זה. ונראה דטעמייהו דסברי בעיא זו אינה אלא אליבא דרשב"ג דאמר לקמן עבר ובטלו אינו מבוטל אבל לר' ליכא נפקא מיניה דהא לעולם הגט בטל אף אם נאנס השליח ולא הגיע בשליח להולכה או באשה קודם שהגיע הגט לידה א"כ למה לא יעשה שליח שני. וכ"ש לדעת הפוסקים דשליח קידושין עושה שליח וכ"כ בעה"ע דיני שלישו' וז"ל ושליחות קידושין שליח עושה שליח לקבלה ולהולכה אע"ג דלא חלה דומיא דגירושין ומדקאמר בבבלי דף כ"ט אדאביי ורבא מאי בינייהו א"ב שליח מתנה ולא קאמר א"ב שליח קידושין ש"מ דבקידושין ליכא טעמא דבזיון ודכ"ע משוי שליח וכו' ובמתנה ליכא קפידא וכן בקידושין וקיי"ל כרבא ע"כ. ולפום ריהטא יש לתמוה על הב"י שלא הביאו ופסק דלא כוותיה. אך טפי יש לתמוה על בעה"ע דכולא יומא שמעתתין דירושלמי בפיו איך לא הביא דברי הירושלמי המפורשין לעיל פ"ג וכאן בסוגיין דשליח קידושין אינו עושה שליח אפי' חלה. וראייתו מבבלי איני מבין. חדא הרי לשיטת הירוש' בקידושין איכא קפידא משום בזיון דבעל וגם מילי נינהו וכמ"ש בקונט' ולכ"ע אינו עושה שליח א"כ לא מצי למימר איכא בינייהו שליח קידושין. ועוד מי הגיד לו דלא מודה רבא דבקידושין ודאי קפיד הבעל שמא השליח שני ירבה דברים ויבזנו. דודאי לאו בכל הדברים קאמר רבא דלא חיישינן לבזיון דבעל דהא תנן לקמן פ' התקבל האומר תן גט זה במקום פלוני ונתנו במקום אחר פסול ופירש"י דאין רצונו שילעיזו עליו שם וקפידא הוא. ועוד מאן נימא לן דרבא לית ליה סברא דאביי דטעמא משום בזיון דבעל אלא דקא חדית לן עוד טעמא אחרינא משום מילי ונפקא מיני' לשליח מתנה. גם דברי הרב גופן הכין משמעין דע"כ לומר דקסבר שליחו' קידושין לאו מילי הויא דא"כ ל"ל למידק מדלא קאמר א"ב הא פוסק כרבא וכיון דלאו מילי נינהו עושה שליח א"ו דסובר כמ"ש וצ"ע ועמש"ל פ"ג ה"ה בתוס' בד"ה מה וכו'. ומ"ש בקונט' דיש לחלק בין שליחות הבא לאסור ובין שליחות שבא להתיר. כ"כ הלח"מ פ"ג מה' אישות הלכה ט"ו. ומה שמקשה שם על הרמב"ם מפ"ט מה"ג כבר קדמוהו הרמ"ך כמ"ש בכ"מ ומ"ש במ"ל שם ובדקתי בפ"ט מה"ג. ולא מצאתי לרבינו גם בפ"ח ופ"י לא מצאתי. תמהני שלא עיין בלח"מ וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף