שיטה מקובצת/נזיר/מב/א

שיטה מקובצת נזיר מב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר מר וכלן ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום זאת אומרת רובו ככולו דאורייתא. פירוש בפאת זקן דאמר רחמנא לא תשחית אפילו לא גלח אלא רוב הפאות חייב כאלו גלח כלהו.

ממאי מדגלי רחמנא ביום השביעי יגלחנו. גבי נזיר דלא הוה צריך דכתב כבר יגלח אלא לאשמועינן דבעי תגלחת אחרונה גילוח כל ראשו שלא ישייר שתי שערות דבשער אחד לא מיקרי שיעור. ומדאיצטריך הכא לרבויי כל ראשו ולא סגי ברוב שמע מינה דדוקא הכא בנזיר בעינן שלא ישייר כלום וכן במצורע דכתיב כל בשרו ובלויים נמי על כל בשרם. אבל בעלמא כגון בפאת זקן רובו ככולו.

מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא הא בנזיר טמא כתב. ביום השביעי אבל בנזיר טהור בסוף ימי נזרו אכתי לא חזינא דליבעי גלוח כל ראשו דלא נילף מטמא. הר' עזריאל ז"ל:

בעי אביי נזיר שגילח על הקרבן. ביום מלאת ושייר שתי שערות הרי באותה שעה לא גילח יפה. וצמח ראשו. כלומר וגדלו שערותיו וחזר וגלח אותן שתי שערות בלבד. מהו. מי אמרינן תגלחת אותן שתי שערות אינו כלום ששאר השערות שצמחו מעכבין הגילוח דהואיל וראשו מלא שער בשעה שגילחן אין זה גילוח וצריך עדיין להמתין שבעה ולגלח (על) כל ראשו דאחר מלאת סותר שבעה. או לא מעכבן שאר השערות הגילוח. שיטה:

וצמח ראשו. שהמתין עד שצמחו וגדלו שערותיו. הא דקאמר וצמח ראשו ולא שהמתין עד לאחר שלשים יום דאם כן עבד ליה סתירה דמתניתין עד זמן גדול ומגלח כהלכתו. אלא המתין עד שבעה דהיינו זמן שיכוף ראשו לצד עיקרו. ואי בתוך שבעה גלח אותן שתי שערות הא לא מיבעיא לן.

וחזר וגלח. אותן שתי שערות ששייר בראשונה. מהו. מי אמרינן הרי גלח כל שערות נזירות ועלתה לו תגלחת. או דילמא כיון שלא נתגלח בבת אחת שהרי כבר גדלו שערי ראשו כשגלח אותן שתי שערות ולכך לא עלתה לו תגלחת. ולא יהיה לו תקנה אפילו מגלח כל ראשו.

בעי רבא נזיר שגלח ושייר שתי שערות וגלח אחת. בו ביום או קודם שגדלו שתי שערות ונפלה אחת מהן:

אלא נשרה אחת תחלה וגלח אחת מהן. מי אמרינן כיון שלא נשארו שתי שערות עלתה לו תגלחת או דילמא כיון שטעון תגלחת כשסילק מלגלח שהניח שתי שערות כי נמי גילח השנייה לאחר שנשרה הראשונה לא עשה ולא כלום. לפי שטעון גלוח ובשעת גלוח לא היו שם שתי שערות ראויות לגלח דאין גלוח בפחות משתי שערות וכבר נשרה אחת. הר' עזריאל ז"ל:

מתני' אבל לא סורק. דהוי פסיק רישיה ולא ימות כר' שמעון כדמפרש בגמרא.

ר' ישמעאל אומר אף לא יחוף באדמה. דחשיב ליה פסיק רישיה ולא ימות. הרא"ש ז"ל בפירושיו. אבל הר' עזריאל ז"ל כתב וז"ל: ר' ישמעאל אומר אף לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשרת השער. דקסבר ר' ישמעאל דבר שאין מתכוין אסור. עד כאן:

וצריכי דאי תנא יין הוה אמינא דין הוא דליחייב אכל חד וחד. כשהתרו בו על כל אחד ואחד משום דאכתי בנזירותיה קאי דהא תנן לקמן דהיוצא מן הגפן אינו סותר כלל מה שעשה. אבל טומאה דסתרא הכל אימא לא ליחייב אלא חדא קא משמע לן דמחייב. ואי תנא טומאה הוה אמינא טומאה שאני דחמירא שסותרת הכל אפילו בנזירות מרובה של מאה יום. אבל תגלחת דלא סתרה אלא שלשים יום אימא לא לילקי אכל חדא וחדא. קא משמע לן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף