שיטה מקובצת/נזיר/יז/ב

שיטה מקובצת נזיר יז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא שנכנס בבית הקברות בשידה תיבה ומגדל. והוה נזיר ובא חבירו ופרע עליו מעזיבה שתחתיו ונטמא. ומיבעיא ליה לרבא כי מתרו ביה צא מבית קברות אי לקי לאלתר אם יכול לצאת ואינו יוצא או בעי שהייה כבמקדש.

כי גמירי ממקדש. פירוש חדא מגו חדא קמיבעיא ליה כלומר אם תימצי לומר דבמקדש דבעינן שהייה למלקות דלא פלוג רבנן בין שהייה למלקות הני מילי במקדש אבל בנזיר לא או דילמא לא שנא. הרב עזריאל ז"ל:

ופרע עליו את המעזיבה. כמו ופרע את ראש האשה שגלהו מתחתיו שהסיר את מעזיבת השידה שהרי היה אנוס שלא ידע. ולא מצי למימר כגון שנכנס לבית הקברות שוגג והתרו בו לצאת דאמרינן בשבועות כי גמירי שהייה באונס הוא דגמירי.

קרבן טומאה הוא דלא מייתי אבל גלוחי מגלח. מדלא קתני אינו מגלח דהוי רבותא טפי. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

מה טעם קאמר. מההוא טעמא דאינו מגלח אינו מביא קרבן טומאה. הוא הדין דמצי לשנויי כדלעיל בדין הוא דליתני ואינו מגלח ואיידי דבעי למיתנא סיפא. יש ספרים דגרסי הכי:

ימי חלוטו. מנין ימים דכתיב בהן וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים והן אחר ימי הסגרו כשפשה הנגע. ולבסוף אותו ימי חלוטו אם נתרפא מיד מגלח את כל שערו בתער ומונה שבעת ימים והם ימי ספרו. ובשביעי מגלח פעם שניה. ודין הוא שלא יעלה למנין נזירות דדמו לימי טומאה כדמפרש ואזיל:

לא אם אמרת בימי טומאה שכן מבטל בו הקודמין. סותר מה שספר. דכתיב והימים הראשונים יפלו. תאמר בימי חלוטו. וא"ת היא גופה נילף מן הדין להשוותם שיהא מבטל הקודמין. איכא למימר הריני נזיר לאחר חמישים יום ומעכשו מאה יום יוכיח דאמר בפירוש לעיל דמונה חמישים ושלושים ואז מגלח לנזירות שלושים ומשלים ומונה שמונים. אלמא אף על גב דמגלח תגלחת אינו סותר הקודמין. אי נמי כדאמר פרק שלושה מינין ותגלחת תסתור מקל וחומר אמר קרא וטמא ראש נזרו והימים הראשונים יפלו מטמא נזרו דוקא סותר. עד כאן. מנימוקי הרב עזריאל ז"ל:

אמרת ומה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת נזירות. קסלקא דעתין דהכי פירושו שצריך לגלח לסוף ז' כדי שיגלח שערו בטהרה. והואיל ויש לו משפט דין נזירות היה לו להיות עולה מן המנין. ימי חלוטו שאין ראוין לתגלחת. כלומר לתגלחת נזירות שהרי תגלחתו לצרעתו הוא ולא לנזירותו. לא כל שכן שלא יעלו לו מן המנין. והיה מדקדק הר"ם וא"ת ימי זב וטמא שרץ יוכיחו שאין ראויין לתגלחת נזירות ואפילו הכי עולין לו מן המנין. ויש לומר דמה להנך שאין בהן תגלחת כל עיקר תאמר בימי חלוטו שיש בהן תגלחת ומסתברא טפי שאין עולין. דאכתי סמכינן אבנין אב דלעיל ומה ימי טומאה מגלח ומביא קרבן כו'. תוספי הרא"ש ז"ל:

מאי לאו תגלחת דטומאה. פירוש וקסלקא דעתך דהכי קאמר ומה נזיר בקבר כלומר נזיר והוא בבית הקברות ששערו ראוי לתגלחת שצריך לגלח לסוף שבעה כדי שיגדל שערו בטהרה. והואיל ויש לו משפט דין נזירות היה ראוי להיות עולין מן המנין ואף על פי כן אין עולין לו מן המנין. ימי חלוטו שאין ראוין לתגלחת של נזירות שהרי תגלחתו לצרעתו ולא לנזירותו לא כל שכן דאין עולין לו מן המנין. אלמא נזיר והוא בבית הקברות טעון תגלחת. ודחינן לא תגלחת טהרה. והכי קאמר ומה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת כלומר דשער שעליו עומד להתגלח כשישלים נזירות טהרה אין עולין לו מן המנין. ימי חלוטו שאין שער הראוי מעכשו לתגלחת נזירות דטהרה שהרי בתחלה מגלח תגלחת ימי טומאת צרעתו כשיטהר מצרעתו לא כל שכן שאין עולין לו מן המנין.

מאי לאו לתגלחת טומאה. כלומר שיגלח לסוף שבעה כדין נזיר שנטמא. (ומה מת) ומחמת שיש לו דין נזיר אחר לענין תגלחת ראוין לעלות כיון דלא קרינן בהו והימים הראשונים יפלו יותר מימי חלוטו שאין לו תגלחת בדין נזיר. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

ודחינן לא תגלחת דנזירות קתני. פירוש והכי קאמר ומה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת טומאה בשביעי שלו ושייך לנזירות דאין תגלחת אחרת בנתים אלא היא אין עולין לו מן המנין. ימי חלוטו שאין שערו ראוי מעכשיו לתגלחת טומאת מת שאם נטמא במת תוך ימי חלוטו יגלח תחלה לסוף ימי חלוטו תגלחת צרעתו ואחר כך ימנה שבעה ויגלח בשביעי. לא כל שכן דאין עולין לו מן המנין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף