שיטה מקובצת/בבא מציעא/נט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיטה מקובצת TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png נט TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עם שאתך בתורה ובמצות. כלומר או במצות אף על פי שאינו חכם אל תונהו כיון דמבני ישראל הוא. רבינו יהונתן ז"ל. והריטב"א פירש עם שאתך אל תונה פירוש אשתך. עד כאן.

הכל על ידי שליח וכו'. כלומר שאין הנקמה נעשית אלא על ידי שליח וכיון שנעשית על ידי שליח פעמים שהשליח הוא רחוק ואינו יכול להנקם מיד כדאמרינן במסכת ברכות שיש מלאך שאינו יכול לילך כל העולם אלא בשלש או בארבע טיסות ועומד לפוש בין כל אחת ואחת כדאמרינן אליהו בד' וכו'. אי נמי פעמים שהוא שליח להנקם מהרבה בני אדם וזה בסוף העולם והוא הולך ומקדים מי שנאמר לו ראשון ראשון כלומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ובין כך פורענות שוהה לבא אבל בשערי אונאה הקדוש ברוך הוא דן בכבודו ובעצמו הפורענות ממהרת לבא לפי שברגע אחד הוא דן כל העולם. ה"ר יהונתן.

חתכו חוליות. הכי גרס רש"י פירוש תנור העשוי חוליות חוליות ומצרפו בכבשן כמשפט כלי חרם ואחר כך צירף החוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא רבי אליעזר מטהר שאין זה כעין כלי חרס אלא כעין כלי גללים וחכמים מטמאין דאזלינן בהר חוליות שהם מחרס. ולא נהירא דהא בכל הספרים גרסינן חתכו והכי נמי איתא בירושלמי. לכך נראה דגרסינן חתכו חוליות והכי פירושו כשהיו רוצים לטהרן כשנטמאו היו חותכין אותן חתיכות פחותות מד' טפחים וקאמר הכא דאם חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא וכו'. תלמיד הר"ף.

וכתב הרמב"ן וזה לשונו: הא דתנן במסכת כלים פרק הן תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא פירש רבינו חננאל חוליות לרחבו ונתן חול בין כל חוליא וחוליא ואילו לא נתן חול בין חוליא לחוליא היה טמא לפי שהכובד הוא מדביק כל חוליא לשל מטה ממנה ואם הוסק טמא אבל החול שהוא ביניהם אינו מניחו להדבק ומשום הכי רבי אליעזר מטהר. ותכמים סברי אף על פי כן הוא נדבק יפה והחול נכנס בתוך הטיט שבתוך החוליא ונדבקות זו בזו ומשום הכי מטמאין. וקתני רישא תנור שהוא מחותך מבית האומן ועשה לו לימודין נתנן עליו והוא טהור. נטמא סלק את הלמודין טהור. החזירן לו טהור. מרחן בטיט מקבל טומאה ואינו צריך להסיקו שכבר הוסק. חתכו חוליות וכו' פירוש תנור שהוא מחותך לארכו מלמעלה למטה ועשה לו למודיו של טיט סביב שמקיפין אותו ואינם מניחין אותו להתפרד אם נתנם עליו כשהוא טהור כלומר שעדיין לא הוסק שאינו מקבל טומאה והלמודין מחברין אותו לקבל טומאה לכשיסיקנו אם נטמא אמר כך נסתלקו הלימודין טהור כמו שנשבר שהלמודין משוין אותו כלי. החזירן לו טהור שמאחר שהוסק ונתפרד זה מזה שוב אין הלמודין יכולין לחברו אלא אם כן מרחו בטיט לתנור ועמודין. ואם חתכו חוליות לרחבו כלומר שאין ללימודין עסק בו רבי אליעזר מטהר מפני הטעם האמור למעלה. כך פירש הראב"ד.

וזה לשון ה"ר ניסים גאון בספר מפתח התלמוד שחיבר. הועתק מלשון ורבי חתכו חוליות ונתן חול וכו'. אפרש ענין זה בקוצר כפי כמה שלמדתי מדברי רבינו האיי. המחלוקת שנפלה בין רבי אליעזר וחביריו הוא בתנור שנעשה מחוליות טיט בעיקר עשייתו אחר כך נתחברו אותם חוליות קצתם אל קצתם באופן שעשו בין כל חוליא וחוליא חול ואחר כך נגמרה מלאכת התנור כראוי והיה סובר רבי אליעזר שהתנור זה להיות שהיה חול בין חוליותיו וכשרצה לפרקו ולהסיר הרכבתו ולהחזירו כאשר היה בתחלה יעלה בידו זה לפי שהחול מונע החוליות מלהדבק קצתם אל קצתם ואם יפורסו החוליות חזרו לעיקרן שהדין הנוהג בהם עתה בדינם הקודם שהם חוליות בלתי מורכבות ואם נכנס שרץ באויר תנור זה לא יטמא כדין התנור שחוליותיו מדובקות קצתן אל קצתן שאמר בו הכתוב תנור וכירים יותץ אבל לא יקרא אצלו תנור ולא נדון בו כדין כלי שמקבל טומאה שהוא אצלו כאלו הוא מתפרק החלקים לסבת החול המבדיל בין חוליותיו ואפילו שנפל השרץ באוירו טהור. וחכמים אין הפרש אצלם בין אם נחברו חוליותיו בחול ובין אם נתחברו בזולת החול הכל אצלם טמא כדין כלי חרס שמטמא מאוירו. עד כאן.

וזה לשון הריטב"א: בכל הספרים כאן ובמקומו במשנת מסכת כלים פרק ה' גרסינן חתכו חוליות והתם משמע דלא מיירי אלא בתנור שהיה שלם מתחלתו ונטמא ובא בעל הבית וחתך כולו חוליות לרחבו חזר וצרף החוליות ומפני הפגימות שנפגמו נתן חול בין חוליא לחוליא. רבי אליעזר מטהר דחתוכו זהו טהרתו דהוה ליה כאלו נתוץ רובו כיון שאי אפשר להשתמש בו אלא כשנתן חול בין חוליא לחוליא. ותכמים מטמאין כיון שאפשר להשתמש בו כהאי גוונא ולא חשוב חתוך זה נתיצה. וכל היכא שלא הוצרך לתת חול בין חוליא לחוליא לכולי עלמא טמא וכל שחתכו לארכו דברי הכל טהור. ומתניתין הכי איתא בפרק ה' דכלים תנור שבא מחותך מבית האומן חוליות חוליות לארכו וכו' חתכו חוליות ונתן חול וכו'. ורישא איירי כשהיה מחותך מבית האומן שסלוק הלמודין הוא טהרתו. והשתא איירי כשהיה שלם מבית האומן ונטמא וחתכו בעל הבית כדי לטהרו וכן פירשו בתוספות. עד כאן.


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף